מנהל מוסיקלי – עפר שלי

17:30 – אודיטוריום – הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב

כינור – טניה בלצר
צ'לו – אנטון אנדריב
פסנתר – עפר שלי

יורי ברנר: The Flow (2022 – בכורה)
דקלה בניאל: אם אשכחך ירושלים – לטריו ופס קול מוקלט (2017)
בנימין יוסופוב: ממסורות ישראל (2018)
            אשאל אלוהי (תימני) I לה יאווה דה אספניול (לדינו) I מיין שטייטל (אשכנזי)

בתכניתה "זרימה ומסורת" מציגה שלישיית עתר (פסנתר כינור וצ'לו) שלוש יצירות אשר חוברו בהזמנתה, פרי עטם של שלושה מלחינים ישראליים בולטים אשר כל אחד מהם מייצג שפה ונקודת מבט ייחודית ואישית. במרכז התכנית תבוצע בבכורה עולמית שלישיית פסנתר מאת יורי ברנר שהעניק לה את הכותרת THE FLOW והלחנתה הושלמה לאחרונה. הפסנתר הכינור והצ'לו מאפשרים מנעד הבעה רחב וקשת של צבעים וטכניקות נגינה המשווים להרכב אפקט של תזמורת קטנה המפגישה בין עולמם הצלילי של כלי הקשת לצד יכולותיו של הפסנתר ככלי הקשה – ריתמי והרמוני.

יורי ברנר
יליד מוסקבה, 1974. יורי החל לנגן בפסנתר בגיל 4 ולהלחין בגיל 7. למד בבית הספר למוזיקה של קונסרבטוריון צ'ייקובסקי במוסקבה והשתלם בנגינת בסון ובקומפוזיציה. לאחר לימודים והופעות ברוסיה, בגרמניה ובהולנד עלה לישראל והשלים את לימודי התואר השלישי בהלחנה באוניברסיטת בר-אילן.
זכה בפרס ראש הממשלה למלחינים בשנת 2006. בתחילת דרכו בישראל זכה בפרס קלון למלחינים צעירים והוכר כמלחין מצטיין ע"י משרד החינוך, התרבות והמדע, וכן זכה במלגת הצטיינות של קרן התרבות אמריקה-ישראל.
ברנר כתב למעלה מ-50 יצירות למגוון הרכבים וסגנונות ובהם: סונטות לפסנתר, מוזיקה קאמרית הכוללת שתי רביעיות מיתרים, יצירות לתזמורת גדולה ותזמורת מיתרים, פרקי תהילים למקהלה ולתזמורת, סימפוניה קונצ'רטנטה לוויולה ותזמורת סימפונית, ועוד. בשנים אחרונות אורי הקדיש את רוב הופעותיו לשילוב של אלתור חופשי עם מוזיקה כתובה, החל מיצירותיו שלו, דרך יצירות של סקריאבין, ברטוק, סטרווינסקי, ראוול ועוד, וכלה במוזיקה של טרובדורים מימי הביניים.

ב-2008 התמנה ברנר למלחין הבית של הסינפונייטה הישראלית באר שבע והרבה מיצירותיו זכו לביצועים של התזמורת תחת מאסטרו דורון סלומון כמנצח ואחרים. ב-2016 התמנה ברנר למנהל המוזיקלי של תיאטרון "מיקרו" בירושלים. ב- 2017 התמנה לנהל את קונסרבטוריון רון שולמית.
שלישיית הפסנתר The Flow (2022) היא השלישית במספר להרכב זה ברשימת יצירותיו של המלחין והולחנה עבור שלישיית עתר. המרקם המוזיקלי בנוי מניגוד בין אלמנטים מינימליסטיים ורפטטיביים, מעין זרימה חופשית של מים (או אנרגיה, או מחשבה), ובין חלקים מוגדרים מבחינה ריתמית השאולים מהג'אז. שני יסודות אלה מתנגשים זה בזה, וכל אחד מהם מקבל חלק מהמאפיינים של חברו. בשורה התחתונה, המרכיבים נהפכים לזרם אחד עוצמתי שהולך ודועך. היצירה מסתיימת בצליל בודד, כאילו שואלת אם כל זה היה רק חלום. מכאן נגזר שמה של היצירה.
שם היצירה מתייחס גם לזרם בפסיכולוגיה, העוסק במצב האנושי שנקרא בשם זה. הכוונה לחוויה סובייקטיבית של קשב גבוה אך ללא מאמץ; הנאה ומודעות עצמית נמוכה, אשר יכולה להתרחש תוך ביצוע פעיל של משימה מאתגרת, ובאופן מיוחד – תוך כדי פעילות יצירתית. ניתן לראות ביצירה רפלקסיה עצמית, מעין "דיוקן עצמי".

 דקלה בניאל
יצירותיה של דקלה בניאל מבוצעות תדיר על ידי ההרכבים הקאמריים מובילים, אנסמבלים, תזמורות ומקהלות. בניאל מוזמנת ליצור מופעים בינתחומיים למבוגרים המשלבות מוזיקה עם אמנויות במה, וכן מופעים לילדים בביצוע ההרכבים המובילים בארץ. בין השנים 2010-2002 הייתה מנהלת הרביעייה הישראלית העכשווית עימה זכתה בפרסים בארץ ובעולם. משנת 2013 עד היום יוצרת קונצרטים בינתחומיים לילדים בשילוב אמנויות לגופים מוזיקליים כאנסמבל סולני תל אביב, חמישיית המתכת הישראלית, טריו אפסיונטה ועוד. משנת 2013 מנצחת על מקהלת שבא, מיסודו של שלמה גרוניך של ילדות עולות אתיופיה, עם המקהלה מופיעה בניאל על בימות הקונצרטים המכובדות בארץ. בין עבודותיה : "מלכת הלילה" – אופרה לילדים בשילוב וידאו-ארט, "רכבות אחרות" – מופע בינתחומי בביצוע הרביעייה העכשווית, "דירה להשכיר" – קונצרט תיאטרלי בביצוע אנסמבל סולני תל אביב, "והילד הזה הוא אני" עם הסופר יהודה אטלס ומקהלת מורן, "שעת הצועניות" קונצרט בשילוב מחול בביצוע טריו אפסיונטה ועוד. במקביל לפעילותה האמנותית פועלת בניאל זה שנים רבות בפיתוח יצירתיות והעצמה של ילדים ומבוגרים מיוחדים מהספקטרום האוטיסטי ורגישות הנפש.
על היצירה: העיר ירושלים, לה מוקדשת היצירה, היא העיר היחידה בעולם בה התגלה אלוהים לנביאי שלוש הדתות (היהודים, המוסלמים, והנוצרים). היצירה מתחילה בסיפור הקשה של עקידת יצחק. המוזיקה בחלק זה מבוססת על טקסט העקידה מספר בראשית, פרשת "וירא", המוקרא על פי טעמי המקרא נוסח אשכנז. מעשה העקידה התרחש על הר המוריה, שעל פי האמונה הוא הר הבית. כמה סמלי לימינו אנו שהמקום הקדוש והאהוב הזה מתחיל בסיפור של קורבן והקרבה… זוהי הזווית בה בחרתי להתמקד במהלך הכתיבה. היצירה ממשיכה בסיפור הקורבן המוסלמי המקביל לעקידת יצחק – עקידת ישמעאל. המוזיקה בחלק זה מבוססת על "סורת א-צאפאת", הפרק בקוראן המספר על העקידה. בקוראן מוזכר "ההר הקיצון", אל-אקצא שבהר הבית, כמקום ממנו עלה מוחמד השמיימה וקיבל את מצוות התפילה מהאל. החלק השלישי מבוסס על מזמורי תפילה עתיקים נוצריים שמבוססים על הטקסט: שה האלוהים (Agnus Dei) שבמיסה הנוצרית. ישו שנצלב בגבעת גולגולתא, כנסיית הקבר, ברובע הנוצרי בירושלים נושא במותו את חטאת העולם כשה.
אולם הקונצרטים הופך לבית כנסת/מסגד/כנסיה לסירוגין, והקהל – לקהל מתפללים. בהמשך, מתערבבות התפילות והיצירה מגיעה לשיא דרמטי – מערבולת של חורבן, מלחמה, פונדמנטליזם והרס. היצירה מסתיימת בקינה שהיא למרבה האירוניה החלק בו משתלבים המוטיבים המוזיקליים של שלוש הדתות באופן הכי "קונסוננטי" ביצירה.

 בנימין יוסופוב
מן המלחינים הישראליים המוערכים הפועלים היום. זכה בפרסים רבים על פועלו כמלחין, כפסנתרן וכמנצח, בארץ ובזירה הבינלאומית, בהם פרס ראש הממשלה לשנת 2003, פרס אקו"ם ופרס לנדאו.

יצירותיו מבוצעות על ידי תזמורות ומבצעים חשובים כמו הפילהרמונית הישראלית, הפילהרמונית של לונדון, התזמורת הסימפונית של טורנטו וכן הרכבים קאמריים מן השורה הראשונה בארץ ובעולם. יוסופוב משתף פעולה כמלחין וכמבצע עם הכנר מקסים וונגרוב וסולנים רבים אחרים: הצ'לן מישה מייסקי, הכנר ואדים רפין ואחרים.
יוסופוב נולד בטאג'יקיסטאן ורכש את השכלתו המוזיקלית בקונסרבטוריון צ'ייקובסקי במוסקבה, עלה לישראל ומאוחר יותר קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן. כתיבתו שואבת השראתה מן המסורת היהודית, מן ההשפעות האתניות המוסלמיות של ארץ מוצאו ומן הטכניקות שרכש בהשכלתו הקלאסית המערבית. בכתיבתו הוא עושה שימוש בהצללות מיוחדות ואפקטים המדמים את כלי הנגינה הקלאסיים לכלים אתניים ובמקצבים הלקוחים מקהילות אתניות מרחבי העולם.
על היצירה: את שלישיית הפסנתר השנייה (2018) שלו בחר יוסופוב להקדיש למסורות של מוזיקה יהודית מקצוות תבל. היצירה כוללת שלושה פרקים המתרפקים על ניגונים מן המסורת היהודית, כאלה שקולם העדין לא פעם נבלע בתוך השאון הישראלי המודרני. כל פרק ביצירה מוקדש למסורת מוזיקלית יהודית אחרת: הראשון "מיין שטייטל" למסורת אשכנז ביידיש. השני "לה יאבה דה אספניה" למסורת יהודי ספרד בלדינו, והשלישי – לפיוט המזרח-תיכוני.
היצירה בוצעה בבכורה עולמית במרסיי, צרפת בשנת 2018 במסגרת סיור קונצרטים של שלישיית עתר, ובהמשך זכתה לביצועים רבים על במות בישראל וכחלק מפרויקט מוזיקלי ברחבי ארה"ב אשר הפגיש בין מלחינים ישראלים ואמריקאים.

שלישיית עתר
שלישיית עתר נוסדה בירושלים ב-1996 על ידי בוגרי האקדמיה ע"ש רובין בירושלים, וכיום היא מההרכבים הקאמריים הפעילים על הבמות בארץ – בקונצרטים רבים, בסדרות מוזיקה קאמרית, בפרויקטים מוזיקליים מיוחדים ובפעילות חינוכית ענפה. חברי ההרכב זכו להדרכתם של מוזיקאים מן השורה הראשונה כפרופ' בנימין אורן, פרופ' דוד חן, פרופ' ג'רום לוונטל, וכן השתלמו באוסטריה אצל שלישיית אלטנבג.
שלישיית עתר יוזמת הפקות מיוחדות המשלבות טקסט, מוזיקה ותיאטרון, וכן מביאה לביצוע יצירות נשכחות ונדירות אשר זוכות לעיבוד מחדש למדיום הקאמרי מפרי עטו של פסנתרן ההרכב, עפר שלי. השלישייה מחברת במופעים שלה בין מסורת הביצוע של מוזיקה קאמרית קונצרטית ובין מסורות מוזיקה ישראליות מגוונות ומסורות מוזיקת עולם.
שלישיית עתר מזמינה ומבצעת מידי עונה יצירות מאת מלחינים ישראלים בולטים בני זמננו. לשלישייה הוקדשו יצירות מאת מיכאל וולפה, יצחק ידיד, אריק שפירא, בנימין יוסופוב, ציפי פליישר, יורי ברנר, דיקלה בניאל, בעז בן-משה ואחרים, והיא מקיימת פעילות בינלאומית בסיורי קונצרטים מדי שנה באירופה וברחבי בארה"ב. בין הפרויקטים הבינלאומיים הבולטים: "חלום בתוך חלום" בשיתוף מלחינים ישראליים ואמריקאיים; "אגדה יהודית" – פרויקט אשר הוליד גרסאות קאמריות מקוריות למוזיקה אמריקאית ויהודית ובוצע ברחבי ארה"ב.
בשנים האחרונות פועלת השלישייה גם ביצירת קליפים מוזיקליים ופונה לקהלים רחבים דרך המדיה החברתית ביצירת גרסאות קולנועיות ויזואליות ליצירות מוזיקה קאמרית ואף זכתה לאחרונה במענק מיוחד של מפעל הפיס לפעילות בערוץ זה.