אולם הקיוב – מלון ומרכז אמנויות אלמא – זכרון יעקב
יום שלישי, 19 בספטמבר – 20:00

קונצרט מחווה לתזמורת 'קול ישראל בערבית'
ניצוח ועיבודים – אריאל כהן

דלאל
מחבובי
לילת אלאפרח
סמאעי כורד סלמן
יא נבעאת אלריחאן
יא בה קלבי טייב
למא בדא יתסנה
חלוי כתיר
ראח אללי ראח
צל עץ תמר + עוד יום יבוא
לא ביום ולא בלילה
מי זה קורא לי + עם בוא הליל
סווסאן
זאיי יגוללי

דלאל

יצירה תזמורתית שהולחנה ע"י נגן הכינור פליקס מזרחי שעלה ארצה ממצרים בשנת 1950, שם ניגן והופיע לצד הזמרים המפורסמים של אותן שנים בקהיר. עם עלייתו ארצה החל להופיע בעיקר בקפה נח המיתולוגי בשכונת התקווה לצד טובי הזמרים שעלו זה עתה ממדינות ערב. לאחר מספר שנים הפך להיות נגן ראשי בתזמורת רשות השידור. היצירה מולחנת בסגנון של מוסיקה מצרית עממית עם תפקידי סולו לקאנון נאי ואקורדיון.

מחבובי

לחן של אלברט אליאס, נגן הנאי של התזמורת, שהלחין עשרות שירים לתזמורת בסגנונות שונים, עיראקי לבנוני ומצרי. אלברט הוא פורץ דרך בנגינת הנאי, בעל ידע נרחב במוסיקה העיראקית העממית, הקלאסית ושירת השבחות של יהודי בגדד. השיר מחבובי זכה להצלחה והושמע רבות ברדיו בזמנו בביצועה של הזמרת איקבל.

לילת אלאפרח

לחן של נגן העוד סלים דאוד, שהיה מהדמויות המובילות בקפה נח ובסצנה של המוסיקה העירקית והערבית בכלל בשכונת התקווה של שנות ה-50 וה-60. את הלחן הזה הוא הלחין עבור הזמר העיראקי עבדו סעדה, והשיר הוקלט בתזמורת רשות השידור. השיר כיכב במשך עשרות שנים בכל חאפלה עירקית בארץ.

סמאעי כורד סלמן

יצירה מז'אנר הסמאעי שהלחין נגן הקאנון של התזמורת אברהם סלמן שהרבני שעלה לארץ מעירק בשנת 1951 והפך להיות מנגני הקאנון המובילים בעולם הערבי כולו עד ימינו אנו. היצירה מורכבת מארבעה בתים (ח'אנת) ופזמון חוזר (תסלים) במקצב 10 שמיניות.

יא נבעאת אלריחאן

אחד מהלחנים המפורסמים ביותר של צ'אלח אלכוויתי, המלחין העיראקי יליד כווית, שהיה מלחין פורה מאוד והמלחין המרכזי במוסיקה העירקית המודרנית של שנות ה-30 במאה הקודמת.

לחניו זכו לפופולאריות רבה בעירק. בתזמורת רשות השידור הוקדשו תכניות ללחניו, והוא אף היה אורח בהקלטות רבות שהתזמורת ביצעה של מוסיקה עירקית קלאסית ומודרנית.

יא בה קלבי טייב

שיר שכתב המשורר הערבי חביב זידאן שווירי מכפר יאסיף והלחין נגן העוד והמלחין עזרא ברהום שעלה לארץ מעירק בשנת 1951. השיר זכה במקום הראשון בפסטיבל למוסיקה ערבית שהתקיים בבית הגפן בחיפה בשנות ה-70. במקור ביצעה אותו הזמרת היהודיה מצרית אהובה או בשם הבמה שלה –  שדיאת אלכרמל. הלחן  בסגנון המודרני שהתפתח בשנות ה-70 במצרים ובלבנון.

ברהום הלחין עשרות שירים לזמרי וזמרות התזמורת ששודרו ברדיו ובטלוויזיה.

למא בדא יתסנה

שיר מז'אנר המוושחאת שהוא הז'אנר הקדום ביותר במוסיקה הערבית הקלאסית. רוב הטקסטים של המוושחאת הם מחבל אנדלוס בתקופת הכיבוש המוסלמי. ז'אנר המוושחאת נחשב לז'אנר מסובך ומורכב מאוד לביצוע ודורש מיומנות רבה והיכרות מעמיקה עם הסגנון התקופתי של הז'אנר. תזמורת קול ישראל בערבית הקליטה מאות מוושחאת שזכו להערכה רבה בעולם הערבי בכלל ומצרים בפרט.

חלוי כתיר

שיר שהלחין וביצע סלים שאוקי, מלחין וזמר שהלחין מוסיקה לרדיו ולטלוויזיה הלבנונית והיה חלק מהתזמורת של פיירוז. עלה ארצה מלבנון בשנות ה-60 יחד עם אשתו, הזמרת אמל. כאן, בארץ, הוא הלחין מוסיקה לתזמורת ולזמרים וזמרות ברדיו. הפיק תוכניות על ההיסטוריה של המוסיקה הערבית ולימד עוד וכינור.

ראח אללי ראח

לחן ומילים של המלחין פריד צאדכ שעלה לישראל מעירק כנער צעיר. הבנתו את השפה הערבית ומומחיותו לתרגומה לעברית היא מהנדירות שהיו בישראל. צאדכ שירת כסא"ל בשירותי המודיעין של מדינת ישראל, והמשיך למלא תפקידים בהתנדבות גם שנים אחרי פרישתו מהתפקיד. את אהבתו לשירה ולהלחנה פיתח כאן בארץ והחל להלחין ולכתוב בסוף שנות ה-50. הלחין וכתב עשרות שירים לתזמורת. סגנון המוסיקה שלו מתאפיין בתהליכים שעברו על המוסיקה המצרית בשנות ה-60 ובעיקר נשען על סגנונות מוסיקליים שונים וחדשנים. שילוב של השפעות מערביות, מקצבים לטינים ושאנסונים צרפתיים לצד המסורתיות של מצרים ועירק במאה הקודמת. את השיר "ראח אללי ראח" כתב והלחין לזמר יצחק בסון או בשמו האמנותי – מג'די, שהיה סוכן מוסד ומשום כך לא יכול היה להופיע בשידורי הטלוויזיה על מנת שלא ייחשף.

צל עץ תמר + עוד יום יבוא

הזמרת ואשת הטלוויזיה לילית נגר נולדה בתל אביב בסוף שנות ה-30, אך במסגרת העבודה של אביה במחתרת הציונית חזרה המשפחה למצרים למספר שנים. בשנת 1950 שבה המשפחה לארץ, וכשרונה המוסיקלי התגלה מהר מאוד לאוזניו של עזרא אהרן, שטיפח אותה ולימד אותה את יסודות המוסיקה. לילית אהבה מוסיקה ערבית, אך החינוך שקיבלה בבית פתח אותה לסגנונות שונים, גם מהמערב. היא התחילה להופיע עם מוסיקה סלונית ולהקליט שאנסונים צרפתים, מוסיקה הודית ומוסיקה ישראלית. היכרותה עם השפה הערבית והניבים השונים היו נכס לרשות השידור, והיא הפכה להיות אחת מהשדרניות המובילות והאהובות בשידורי הטלוויזיה בערבית. לילית הקליטה עשרות שירים עם התזמורת והשתתפה בפסטיבל הזמר המזרחי מספר פעמים. השיר "עוד יום יבוא" זכה בביצועה למקום הראשון בפסטיבל.

 לא ביום ולא בלילה

נגן העוד, המלחין והמוסיקאי עזרא אהרן היה לשם דבר בעולם המוסיקה הערבית במאה הקודמת. אהרן עמד בראש המשלחת העיראקית לקונגרס המוסיקה הראשון למוסיקה ערבית שהתקיים בקהיר בשנת 1932, וזכתה שם במקום הראשון. עם עלותו ארצה בשנת 1934 הוא קיבץ סביבו את המוסיקאים שהיו כאן בארץ, יהודים וערבים מירושלים ומירדן, והקים את תזמורת כוכבי המזרח, שהייתה למעשה גלגולה הראשון של תזמורת רשות השידור. עם קום המדינה הוא המשיך בפעילותו המוסיקלית מהרדיו הבריטי לרדיו הישראלי, והפך למנהל המוסיקלי של תכניות המוסיקה בערבית ושל מחלקה נוספת שנקראה "נעימות מן המזרח". עם עלותם של המוסיקאים הראשונים בעליות של שנות ה-50 הוא קיבץ אותם, והפך למנהלה הראשון של התזמורת עד לפרישתו בשנות ה-60. עזרא אהרן הלחין שירים רבים בערבית לצד פיוטים ושירים של משוררי התקופה, בעיקר ביאליק, כמו השיר שלפנינו, אותו הלחין בסגנון ערבי.

מי זה קורא לי + עם בוא הליל

תזמורת רשות השידור אירחה גם אמנים שלא תמיד הגיעו מהז'אנר של המוסיקה הקלאסית הערבית, למשל בשני השירים האלה, שבוצעו בזמנו ע"י יפה ירקוני וג'ו עמר, שכל אחד מהם בתחומו היה כוכב גדול בשנות ה-60 של ישראל הצעירה. התזמורת הקליטה איתם ועם אמנים ישראלים נוספים כמו שושנה דמארי, עליזה עזיקרי, שוקולד מנטה מסטיק, וכמובן – דני סנדרסון וכוורת, הכוכבים של שנות ה70. התזמורת הביאה את הסאונד המיוחד שלה לתוך המוסיקה הישראלית, ובכך חשפה את הקהל הישראלי הרחב אל כלי הנגינה והמוסיקה הערביים.

סווסאן

יצירה שהולחנה לתזמורת ע"י יצחק אביעזר הידוע בכינוי אסחק אבולעז – מלחין, מעבד ואיש תכניות ב'קול ישראל בערבית', שערך והגיש מעל 2500 תוכניות מוסיקליות ששודרו בכל העולם הערבי וזכו להערכה רבה. היצירה הולחנה בסגנון עירקי עם המקצב המרכזי במוסיקה העירקית המודרנית -איגריג.

זאיי יגוללי

שירו של עבד אלקדר אלחלוואני הסעודי שזכה לפופולריות רבה בעולם הערבי כולו. השיר הפך להיות אחד מסמליה של הזמרת מרים בונם, הלא היא פאיזה רושדי, שעלתה ארצה ממצרים בתחילת שנות ה-50 והייתה זמרת מוערכת במצרים ושיחקה בכמה סרטי קולנוע. היכולת הווקאלית הנדירה והנוכחות הבימתית שלה היו סמל לשידורי הטלוויזיה בערבית ובתכנית המוסיקה "מסאא אלח'יר".

אריאל כהן – מנצח

אריאל כהן, המנצח והמנהל המוסיקלי של תזמורת פירקת אלנור, ואחד משלושת מייסדיה. אריאל הוא אמן כלי הקשה, חוקר ומומחה למוסיקה ערבית, תורת המקאם, התיאוריה המוסיקלית המזרחית ותורת המקצב. נולד בפתח תקווה בשנת 1986, ולמד במסגרות ישיבתיות חרדיות. בוגר בית הספר למוסיקה שורשית באוניברסיטת בר-אילן בתחומי התיאוריה המוסיקלית המערבית והמזרחית ונגינה בכינור. המוסיקה הערבית כבשה אותו עוד בילדותו והיא עיקר אהבתו, עיסוקו ומחקריו. החל את דרכו המוסיקלית בגיל צעיר מאד כנגן תוף מזרחי וכתלמיד של נגני תזמורת קול ישראל בערבית.

אריאל חוקר במשך שנים רבות את פועלה של תזמורת קול ישראל בערבית והיה בקשרי ידידות קרובים עם רבים מנגני התזמורת.

תזמורת פירקת אלנור

תזמורת פירקת אלנור فرقة النور (תזמורת האור/האש) היא תזמורת למוסיקה קלאסית ערבית, בה חברים מוסיקאים יהודים וערבים מכל קצוות הקשת החברתית והגיאוגרפית בישראל. התזמורת מונה כ-25 נגנים ונגניות וכ-10 חברי מקהלה, המגיעים מכל קצוות הארץ. יחד הם מהווים מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית – יהודים וערבים, חרדים וחילונים, מוסלמים נוצרים ודרוזים. המוסיקה היא גשר שמחבר בין כולם.

ייחודה של התזמורת הוא הן בפסיפס האנושי שבה, הן ברפרטואר המגוון שלה. זוהי התזמורת היחידה בישראל המנגנת ללא תווים, כנהוג במוסיקה הקלאסית הערבית, ומבצעת מוסיקה מכל רחבי המזרח התיכון התרבותי.

פירקת אלנור נוסדה בשנת 2014 ע"י שלושה אנשים בעלי חזון משותף – אריאל כהן (המנצח והמנהל המוסיקלי), חנה פתיה (מנכ"לית ומנהלת אמנותית) ופרופ' יהודה קמרי. שלושתם נשאו עמם חלום ותשוקה לקדם את המוסיקה הקלאסית הערבית בישראל, מתוך אהבה למסורת המוסיקלית העתיקה ואמונה במוסיקה כשפה על זמנית המסוגלת לחבר בין עמים, אמונות ודתות.

פירקת אלנור ממשיכה את פועלה של תזמורת 'קול ישראל בערבית' האגדית בניצוחו של זוזו מוסה, שפעלה בארץ במשך עשרות שנים. חלק מנגני פירקת אלנור הם תלמידים ישירים של גדולי האמנים של אותה תזמורת.

צילומים: חיים טויטו, אלה אוזן, אמיר בן חיים