13:00 – אולם רקנאטי – מוזיאון תל אביב

מנצח – ז'ולט נאג' (הונגריה/גרמניה) 

בועז בן משה: Passion-comPassion
אופיר קלמפרר: ריאת חורף
נובמבר | דצמבר | הסערות של ינואר | ההווה | נובמבר, דצמבר, ינואר
אסנת נצר:  They bury their dead with great ululations
דן יוהס: Images

״שעון חול המסתחרר ללא הרף. זמן נעלם ומתאדה. גרגרי החול הנוטפים נערמים בחלקו העליון הם חזרה בזמן״. כך מתאר ליאור נבוק את יצירתו ״כמו שעון חול מסתחרר״ לקלרנית, צ׳לו ופסנתר, בה בעזרת צלילים נבוק מדמה את נזילותו של מימד הזמן האנושי ובהתאם גם את המונח הטרגי והאקטואלי תמיד- ״ההיסטוריה חוזרת״. התכנית הערב מורכבת מדורות שונים של הלחנה בישראל, והיא קליידוסקופ של סגנונות והשפעות על מלחינים משמעותיים בארץ. מרדכי סתר הוא אחד המלחינים הישראליים החשובים והיחודיים ביותר ויצירתו ״רביעייה״, מתוך קובץ היצירות ״מוסיקה קאמרית 70׳״, גם היא מבטאת מחזוריות בה על חלקיה השונים מופעל כח משיכה טונלי ומודאלי, והתוצאה היא אניגמה מוסיקלית מהפנטת.  השלישייה של הדס פארי כתובה בתזמור מיוחד ונדיר- לחליל, קלרנית וצ׳לו- שילוב בו נוצר מצלול עשיר וייחודי שמבטא את הרוח האקזוטית של היצירה. כשתי וערב תנוגנה בתכנית יצירות סולניות של אחד המלחינים הפוריים ביותר, אבל ארליך. היצירות הנבחרות לחליל, קלרנית, צ׳לו ופסנתר הן מתומצתות ומרוכזות, כל אחת במבנה ושפה מוסיקלית שונים, ותשמשנה כמונולוג אינטרלודי קצר לאורך התכנית. אין תכנית של מוסיקה ישראלית שלמה ללא מוסיקה ב״סגנון הים תיכוני״, לכן נקנח בעיבוד  משובב הנפש אותו כתב עבורנו המעבד יונתן קרת לשיר ״בואה דודי״ של מרק לברי.

בעז בן משה
יליד תל אביב, חתן פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים ב-2003 וב-2021, פרס אנגל לשנת 2021 ופרס מפעל חיים ע"ש יצחק נבון לשנת 2020. יצירותיו בוצעו על ידי כל גופי הביצוע המרכזיים בארץ. חבר בטריו helix. כיהן כמנהל האמנותי של חג המוסיקה הישראלית בשנים 2012 עד 2018. פרופ׳ לקומפוזיציה ודיקן הפקולטה לקומפוזיציה, ניצוח וחינוך מוזיקלי באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.
על יצירתו Passion-Compassion: "בדומה ליצירותיי האחרות בתקופה זו, גם יצירה זו עוסקת בדואליות, במאבק, בבדיקת גבולות, בתיאור מצבי קיצון וביכולת להשלים ביניהם. הרעיונות הללו מתורגמים במוזיקה שלי לערכים מוזיקליים של תנועה ואי-תנועה, עוצמה וחולשה, יחיד ורבים. אין לטעמי צורך לייצר מטרה של אחידות בין הרעיונות המנוגדים אלא 'לראותם בלבד…', לאפשר להם לחיות באותה בועה קיומית המכבדת את מרכיביה השונים.
היצירה נכתבה ב-2016 בזמן קצר ביותר כסיכום לפעילות קומפוזיטורית של שלוש יצירות שונות בתכלית האחת מרעותה: הראשונה – אינסטרומנטלית, בועטת ונושכת; השנייה – ווקאלית, מיסטית, פולחנית; והיצירה שתנוגן הערב, שמביאה את טעמן השונה של שתי היצירות שקדמו לה בכפיפה אחת".

אופיר קלמפרר
תוך מיקוד בסינתזה אנלוגית, המוזיקה של אופיר מלודית במהותה. דרך תזמור של כלים קלאסיים בשילוב פאנק-רוק ואלקטרוניקה, הוא צובע את המלודיות שלו בגישה ניסיונית ורעש מגוון.
קלמפרר נולד בישראל ב-1982, וחי היום באטלנטה, ג'ורג'יה, שם הקים את האנסמבל הגדול והפרוע ביותר שלו עד היום – תזמורת המאלתרים של אטלנטה. הוא מלחין מוזיקה לסרטים וסדרות טלוויזיה, מעבד מוזיקה חיה ומבצע את יצירותיו בעצמו.
על היצירה 'ריאת חורף': "היצירה נכתבה באביב 2014, האביב הראשון שלי בסינסינטי, אוהיו, אחרי שחייתי שבע שנים בהאג שבהולנד. זה היה המעבר הגדול השני שעשיתי בחיים, מלווה בתקופה של בידוד. החברה היחידה שהייתה לי מלבד אשתי וההורים שלה, שאירחו אותנו כל הזמן שחיכינו לגרין קארד, היו שני חתולים.
"היצירה מאתרת את הזמן לפני ואחרי המוות של החתול שלנו, מאו, שהיה החבר הכי טוב, והיחיד שלי, במשך הרבה חודשים. היצירה מתחילה כאילוסטרציה מוזיקלית של האווירה בבית אמריקאי לאורך תקופת החגים. אחר כך, תחילה עם ההווה מהפרספקטיבה של החתולה, פרידה, המוזיקה משתנה ומספרת את הסיפור של מאו, החתול הכי טוב בעולם, ששמר את מחלתו בסוד, ולבסוף מת בערב השנה החדשה".

אסנת נצר
נולדה בחיפה ב-1979. ההיקף המוזיקלי של נצר חובק סגנונות רבים, כגון מוזיקה אמנותית קונצרטית, כליזמר מודרני, שירים בעברית, אלתור, ועבודה עם תיאטרון ותנועה.
זוכת פרס אסק"פ, פרס זלצמן לכתיבה למרימבה, פרס מרטינו להצטיינות בקומפוזיציה, ומספר מלגות קרן תרבות אמריקה-ישראל בפסנתר וקומפוזיציה.
יצירותיה נוגנו בארה"ב, ישראל, צרפת, גרמניה, שווייץ, הולנד ודרום קוריאה ובפסטיבלים כגון "טנגלווד", "בוודוין",  "וצלילים במדבר" בנגב. יצירותיה נוגנו על ידי אנסמבל קפריזמה (ישראל), אסנמל קונסרט (גרמניה), ובארה"ב אנסמבלים רבים, ביניהם Firebird ו-Cadillac Moon Ensemble. לאחרונה יצירותיה בוצעו במרכז קנדי בוושינגטון, וב-National Sawdust בניו יורק.
בוגרת תואר ראשון בפסנתר וקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, תואר שני בקומפוזיציה ותיאוריה במאנס בניו יורק, ודוקטורט בקומפוזיציה בניו אינגלנד קונסרבטורי בבוסטון.
כעת נצר היא מרצה באוניברסיטת De Paul בשיקגו. היא מלמדת קומפוזיציה ותיאוריה.
"They bury their dead with great ululations” – זהו ציטוט מתוך ספר מ-1689 על תולדות אירלנד. הציטוט מתאר נשים המובאות להלוויות כדי לבכות ולתלוש את שיערן, להחצין את האבל, כדי לאפשר לאלו שמתקשים להתאבל לשחרר ולמצוא פורקן. זוהי אחת הדוגמאות הראשונות לשימוש במילה “ululation”, שבעברית מזכירה לנו "יללה", אבל גם "הילולה". בכתיבת היצירה רציתי ליצור אמביוולנטיות בין שתי המשמעויות האלה, צליל שמסוגל להכיל את ה"קולולולו" של חתונה, וגם יללות של אבל.

דן יוהס
מאז שנות ה-80 תופסות יצירותיו של יוהס מקום חשוב ומשמעותי ברפרטואר של המוזיקה האמנותית בישראל. הן בוצעו ע״י תזמורות ואנסמבלים חשובים בארץ ובחו״ל וזיכו את מחברן בפרסים יוקרתיים, בכלל זה פרס אקו"ם, פרס ליברסון ופרס קוסביצקי. יחד עם אנסמבל המאה ה-21, שאותו ייסד  עם זמירה לוצקי ב-1990, זכה יוהס בפרס רוזנבלום ובפרס לנדאו של מפעל הפיס. יוהס, שהוא בוגר האקדמיה למוסיקה בתל-אביב ואף השתלם בלונדון ובפריס, מלמד היום בביה״ס למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה שבאוניברסיטת תל-אביב.
על יצירתו ״תמונות״ הוא כותב: "תמונות העוברות-מתחלפות אחת אחר השנייה, כמו בקלידוסקופ הבנוי מצלילים. אופי המראות משתנה – לפעמים ניתן לשמוע אירוניה מסוימת, לפעמים תנועה מוטורית ומדי פעם ניכרת גם נטייה לליריות. לכאורה, אין קשר בין התמונות, אולם בכל זאת ניתן לשמוע ולהרגיש, שהחיבור ביניהן אינו אקראי וישנם מוטיבים וחומרים, הקושרים תמונה אחת אל רעותה. היצירה פותחת במוטיב מוטורי, החוזר, בצורות שונות, לכל אורכה – תוך כדי עלייה או ירידה, עד שלבסוף הוא נגוז. היצירה נגמרת במעין סימן שאלה, בסיום פתוח…" (נכתב ע"י יוסי פלס).

ז'ולט נאג' – מנצח
ז׳ולט נאג׳ הוא מנצח אורח ראשי של אנסמבל המאה ה-21. הוא למד ניצוח באקדמיה למוזיקה בבודפשט והשתתף בסמינרים שהעביר פטר אטווש. בהמשך היה לאסיסטנט של אטווש. ב-2002 מונה לפרופסור לניצוח בקונסרבטוריון הלאומי בפריס. שימש כמנהל אמנותי של כיתות האמן למנצחים מטעם התזמורת הפילהרמונית באוסטראבה ושל כיתות האמן הירושלמיות למנצחים צעירים. הוא פעיל כמנצח בבתי אופרה ובאולמות קונצרטים מאז 1987 ונחשב לאחד המומחים בה"א הידיעה בתחום הביצוע של מוזיקה חדישה. הופיע עם  תזמורות והרכבים רבים ברחבי אירופה וביפן והשמיע בבכורה למעלה מ-500 יצירות בנות-זמננו. רבים מביצועיו שודרו בתחנות רדיו שונות והועלו על תקליטורים. הוא זכה בפרס מיוחד על תרומתו לעידוד היצירה הישראלית המקורית.

אנסמבל המאה ה-21
אנסמבל המאה ה-21 נוסד בשנת 1991. באנסמבל חברים 14 נגנים מטובי הנגנים בארץ. המנצח הראשי הוא ז'ולט נאג'. סדרת הקונצרטים "תגליות" של האנסמבל מבוצעת באופן קבוע במוזיאון תל אביב ובמרכז למוסיקה ירושלים במשכנות שאננים. הקונצרטים מוקלטים ומשודרים בשידור חי בקול המוסיקה. מאז הקמתו, נחשב האנסמבל לגוף המוביל בארץ בכל הנוגע לביצוע מוסיקה עכשווית. הדבר בא לידי ביטוי בשיתופי פעולה יוצאי דופן עם מנצחים וסולנים חשובים מחו"ל, ובהזמנות רבות להופיע במרכזים ובפסטיבלים בינלאומיים.
בשנת 2005 הקים האנסמבל מרכז למוסיקה ואמנות עכשווית ביפו- "התיבה". המקום משמש כמפגש להפקה וביצוע של מוסיקה אמנותית בסגנונות מגוונים וכאכסניה למופעים רב תחומיים (מחול, סרטים, וידאו, טכנולוגיית מחשבים, ועוד). הוא מצויד בציוד האלקטרוני המשוכלל ביותר וכן בפסנתר סטיינווי קונצרטי. "התיבה" משתף פעולה עם מרכזים חשובים של מוסיקה עכשווית באירופה, כמו מרכז פומפידו בפריז, המרכז האלקטרוני-ניסיוני בפרייבורג, גרמניה, וגופים שונים בעולם. הוא יוזם שיתוף יוצרים מתחומים שונים ומהווה נדבך חשוב בחיי היצירה האמנותית בארץ.