16:30 – משכנות שאננים ירושלים

אבוב – הילה צברי פלג
קלרינט – אורית אורבך 
בסון – עוזי שלו 
נגן אורח: 
חליל – ליאור איתן

תיאודור הולדהיים: צירופים – שבע אינבנציות לאבוב, קלרינט ובסון (1979)
Con fucoco e Fibonacci | Allegro Serialissimo | Andante Canontabile | Lento con Inversocon | Arioso Orientalico | Capriccioso ma non Troppo | Andante
אהרון חרל"פ: בגטלות – לאבוב, קלרינט ובסון (2021)
Andante Cantabile | Allegretto amoroso | Giocoso – waltzer nostalgico |
Andantino – poco Allegretto
בתיה פרנקלך: שישה אלמנטים של עץ לאבוב, קלרינט ובסון (2022 – בכורה)
שורשים | גזע | ענפים | עלים | פרחים | שוב
אייל באט: Hors D'oeuvre (שתי מנות ראשונות) לאבוב, קלרינט ובסון (1988)
חלזונות | רגלי צפרדעים
יחזקאל בראון: אגדת האביב – לחליל, אבוב, קלרינט ובסון (1951)
מחול פתיחה (וסיום) | דו-שיח | גנוני-חן | שמחת האביב | לילה | מחול גמלי-שלמה | הצבעוני

התכנית צירופים צועדת לאורך ציר הזמן, החל מאגדת האביב של יחזקאל בראון משנות החמישים, דרך צירופים של תיאודור הולדהיים, המשך ביצירתו של אהרון חרל"פ בגטלות , ועד יצירותיהם של אייל באט, שתי מנות ראשונות ושל המלחינה הצעירה, בתיה פרנקלך, שיצירתה נכתבה במיוחד עבור קונצרט זה. המשותף לכל היצירות, שכולן מתארות טבע, החל מיצירות של מוסיקה שימושית שנוצרה בקיבוצים,  וכלה ביצירות רעננות שזה עתה נכתבו.

תאודור הולדהיים
נולד בברלין בשנת 1923 ועלה לארץ עם הוריו ב-1933. הצטרף יחד עם חבריו מקן השומר הצעיר בתל אביב, כהשלמה לקיבוץ בית אלפא, אשר בו היה חבר עד למותו בשנת 1985.
למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים וכן פסנתר (אלכסנדר בוך) וקומפוזיציה (אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'). בשנים 1952-54 שימש כשליח של תנועת הנוער השומר הצעיר בניו יורק והמשיך את לימודיו בג'וליארד. בשובו ארצה לימד בבית הספר האזורי גלבוע שבבית אלפא וכן במכון כרם, בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים. חיבר מוזיקה לצרכי הקיבוץ וכן להזמנות של הרכבים קיימים. יצירותיו מצטיינות במבנה מגובש, ובזרימה רהוטה תוך ניצול אפקטיבי של כלי הנגינה הן מבחינה טכנית והן מבחינה אקוסטית. ביצירותיו רביעיית כלי קשת, שירים למקהלה, יצירות לפסנתר, לתזמורת, להרכבים קאמריים של כלי נשיפה, שלוש אופרות וכן קנטטות.
על היצירה: היצירה "צירופים" זכתה בפרס ליברסון בשנת 1979. היא מורכבת משבע אינוונציות המהוות את סך הצירופים האפשריים שבהם יכולים שלושה כלי נגינה לנגן זה עם זה ובנפרד.
בעת כתיבת היצירה עבד תאודור עם שלושה נגני כלי נשיפה (מיכאל לם – אבוב, יהודה גולני – קלרינט, עוזי שלו – בסון).
את היצירה ניתן לנגן ברציפות כמו שהיא, כשלמות אחת, או חלקים ממנה, כשלמות אחרת. הפרקים לכלי סולו מבטאים נאמנה את אופי הכלים.

אהרון חרל"פ
זוכה פרס עזריאלי למוזיקה יהודית ופרס ע"ש ציפורה יוכסברגר. נולד בקנדה, שם החל את הקריירה המוזיקלית שלו כפסנתרן. ב-1963 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת מניטובה במגמת מוזיקה ומתמטיקה. ב-1964 עלה לישראל. מוריו להלחנה היו ראסין פריקר בקולג' המלכותי למוזיקה בלונדון, ועדן פרטוש באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בתל אביב. חרל"פ למד ניצוח עם סר אדריאן בולט בלונדון, הנס סווארובסקי בווינה וגארי ברטיני בישראל. יצירותיו של חרל"פ בוצעו לעיתים קרובות בישראל בעולם, והן כוללות יצירות למקהלה, אנסמבלים קאמריים ותזמורות סימפוניות. זכה בפרסים רבים. על היצירה: המילה הצרפתית "בגטלה" מתארת יצירה מוזיקלית קצרה שאופייה הוא לרוב קליל ועדין. את "בגטלות" הלחנתי במקור עבור פסנתר, ומאוחר יותר עיבדתי את היצירה עבור התזמורת הקאמרית הישראלית ומנצחה, אריאל צוקרמן. כאשר פנה אליי חברי הטוב, עוזי שלו, בבקשה לעבד את היצירה, עבור טריו קנים, עשיתי זאת בשמחה רבה והקדשתי את העיבוד החדש לטריו קנים בהכרת תודה עמוקה ובהערצה. ארבעת פרקי היצירה בעלי אופי לא יומרני, מוזיקה שאיננה דרמטית יתר על המידה, ואיננה רצינית מדי. לכל אחד מן הפרקים אופי ומצב-רוח משלו, לעיתים מאוד שירתי, ולעיתים אופטימי ומתרונן.

בתיה פרנקלך
נולדה ב-1992. השלימה לימודי תואר ראשון ושני בקומפוזיציה בביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב בהדרכתם של דן יוהס וראובן סרוסי. מיד אח"כ המשיכה את לימודיה אצל קרולה באוקהולט במסגרת לימודי תואר שני נוסף באוניברסיטה הפרטית אנטון ברוקנר בלינץ, אוסטריה.
יצירותיה בוצעו ע"י תזמורות והרכבים שונים, ביניהם אנסמבל המאה ה-21, נויה ווקאלסוליסטן שטוטגרט, אנסמבל שלפלד, אנסמבל מיתר, אנסמבל אדפטר, התזמורת הקאמרית הקיבוצית, ועוד. היא זוכת מלגת קולטון לתואר שני, מלגת הצטיינות ע"ש עו"ד דן בן-בסט, פרס שלישי בתחרות קלון, מלגה ע"ש המשוררת אביבה אור-שלום ומלגת מועדון רוטרי.
על היצירה: ההשראה ליצירה מבוססת על חלקיו השונים של האילן, הפלא היציב והמרתק של הטבע. באופן סמלי וציורי, שלושת כלי העץ צובעים עץ, אחד מיני רבים, בגוונים של פשטות וחופש.
הכתיבה המאתגרת במיניאטורות היא גם מתנה, שכן על אף הצורך בשלמות של כל קטע בפני עצמו, היא מאפשרת לתמצת את החומר המוזיקלי לעיקר המתוק או המחוספס ביותר. אופיו של כל אלמנט מונע מחוש ראשוני, ללא התחייבות סגנונית מוזיקלית כללית, ולרגעים המבצעים אף שותפים ליצירה בכמעין אלתור במסגרת.
"שישה אלמנטים של עץ" נכתבה עבור טריו קנים ומוקדשת לו.

אייל באט
מלחין, מעבד ופסנתרן. נודע בעיקר בזכות תרומתו הייחודית למוזיקה המקהלתית בישראל. כתב מאות יצירות ועיבודים אשר בוצעו ע"י מיטב המקהלות הישראליות בתחרויות, קונצרטים ופסטיבלים. בעל תואר שני בהצטיינות בקומפוזיציה מאוניברסיטת בר אילן. למד אצל אנדרה היידו, בטי אוליברו וגדעון לבינסון. כמו כן בעל תואר ראשון בחינוך מוזיקלי ובהתמחות ניצוח מקהלות ממכללת לוינסקי לחינוך, שם גם לימד. כתב גם עבור התזמורות המובילות בארץ ובהן התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הקאמרית הישראלית, אנסמבל סולני תל אביב ובארוקדה.
על היצירה: היצירה הוזמנה ב-1988 ע"י האבובן הישראלי אורי מירז עבור טריו האבובים השוויצרי למלו, אשר בו השתתף. זו יצירה ניאו-קלאסית ברוח קבוצת השישה הפריזאית מתחילת המאה ה-20. השם ההומוריסטי מתייחס לתחום הקולינארי הצרפתי ואכן שני פרקי היצירה נקראים "חלזונות" ו"רגלי צפרדעים". לכבוד חג המוסיקה הישראלית ולבקשת הנגנים, עיבדתי את היצירה במיוחד לטריו קנים. אני מודה לחבריי היקרים הילה צברי-פלג, אורית אורבך ועוזי שלו על היוזמה ועל הביצוע הנפלא.

יחזקאל בראון
נולד ב-1922 בברסלאו, גרמניה (היום ורוצלב, פולין) ועלה לארץ עם הוריו ב-1924. למד הלחנה באקדמיה למוסיקה בתל אביב אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'. כמו כן, היה מוסמך של אוניברסיטת תל אביב בלימודים קלאסיים. בראון לימד באקדמיה למוסיקה בתל אביב בשנים 1953-1990 וכיהן כמנהל האקדמיה בשנים 1979-1981. כמו כן, לימד מוזיקה באוניברסיטת תל אביב וחינוך מוזיקלי לגיל הרך ולגיל ביה"ס העממי בסמינר הקיבוצים בשנים 1951-1960.
ב-1975 נסע בראון לצרפת ללמוד שירה גרגוריאנית במנזר סולם הבנדיקטיני, מפי האב דום ז'אן קליר. הוא הושפע ממסורות מוזיקליות יהודיות ומזרח-תיכוניות, מפולקלור ישראלי וממוזיקה של ימי-הביניים, ושאב השראה מהיצירה הספרותית ומהשירה העברית לדורותיה. בראון חיבר מוזיקה תזמורתית, מוזיקה קאמרית, מוזיקה לכלי סולו ומוזיקה מקהלתית. כמו כן, חיבר מוזיקה לתיאטרון, לקולנוע, לטלוויזיה ולבלט, ועיבודים ללחנים יהודיים מסורתיים. בראון הוא חתן פרס ישראל לשנת 2001. נפטר בשנת 2014.
על היצירה: אגדת האביב היא מיצירותיו המוקדמות של יחזקאל בראון. הסוויטה כוללת שישה פרקים זעירים, ולסיום חוזר פרקה הראשון. כל הפרקים כתובים בסגנון של ריקוד או פסטורלה עממית, במודאליות דיאטונית, במשפטים סימטריים, מנעד מצומצם, ועל כולם שורה הבעה של עדינות ואף נאיביות שובת לב. היצירה קרובה באופייה ליצירות שחוברו בשנות החמישים של המאה העשרים ואשר מייצגות את האידיאל האוטופי של מוזיקה כפרית וריקודים עממיים ששלט אז במוזיקה הישראלית. (מאת פרופ' יהואש הירשברג)

טריו קנים
שם השלישייה, "טריו קנים" נובע מכך שבשלושת הכלים מנגנים הנגנים בפיות הבנויות מצמח הקנה. הרכב כזה, של "טריו ד'אנש" היה מקובל מאוד בצרפת באמצע המאה העשרים, ומלחינים רבים, כדוגמת דריוס מיו, ז'אק איבר וז'אן פרנסה הלחינו עבורו יצירות.
"טריו קנים" הוקם, כדי לבצע יצירות מקוריות אלה ואחרות, לצד עיבודים ממיטב הספרות המוזיקלית הקלאסית וכדי לעודד את כתיבתן של יצירות מקוריות להרכב, ע"י מלחינים ישראלים מצוינים. מאז היווסדו של "טריו קנים", הוא קיים קונצרטים רבים ברחבי הארץ, באולמות החשובים כמו גם בספריות, במתנ"סים, בבתי אבות, בבתי ספר, בבתים פרטיים ואפילו באתרים ארכיאולוגיים תחת כיפת השמיים. טריו קנים, שואף להנגיש את המוזיקה הקלאסית היפה, לכל הקהלים, בכל הגילים.

ליאור איתן – חליל
מבכירי החלילנים בישראל, פעיל מזה שנים רבות כסולן וכנגן מוזיקה קאמרית. בנוסף לחליל, הוא שולט גם בפיקולו, חליל אלט וחליל באס, ולעיתים משלב את כל הארבעה בהופעותיו.
כנגן פיקולו בעל שם בינלאומי הוא מוזמן להשתתף בכנסים ופסטיבלים ברחבי העולם. במסגרת מאמציו הבלתי נלאים לגלות אופקים מוזיקליים חדשים עיבד, ביצע והקליט בפיקולו יצירות מופת כגון וריאציות רוקוקו מאת צ'ייקובסקי והסונטה לארפג'יונה מאת שוברט.
ליאור מייחד מקום רב לביצוע מוזיקה ישראלית. מעל חמישים יצירות ישראליות נכתבו והוקדשו לו עד כה ובוצעו על ידו בביצועי בכורה. כמו כן הוא מעבד יצירות מופת מאת מלחינים קלאסיים להרכבים של כלי נשיפה. חלק מעיבודים אלה ראו אור בהוצאה הדנית Svitzer.
הוא סיים בהצטיינות את לימודיו באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בת"א כתלמידו של אורי שוהם. בין השנים 1988-1985 כיהן כחלילן ראשון בסינפונייטה הישראלית באר שבע, ומאז 1988 הוא מכהן כנגן הפיקולו הראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
ב–1995 הקליט תקליטור ראשון ובו יצירות לחליל ולנבל. מאז הקליט שבעה תקליטורים נוספים עבור המכון למוסיקה ישראלית, Centaur, Meridian ו–Romeo.