• מנהל מוסיקלי – עידו שפיטלניק

18:00 – המפעל (רחוב המערביים 3 ירושלים)

מנצח – מעיין פרנקו

מרק קופיטמן: Music for Nine    
שחר רגב: Twelve Tribes
אודי פרלמן: Kishkush         
ארי בן שבתאי: Hard Rock Shock
ארז אבירם: Did I Stutter

לכבוד חג המוסיקה הישראלית, תבצע תזמורת הרחוב הירושלמית קונצרט מוסיקה עכשווית ב"מפעל" בירושלים. התזמורת, באנסמבל של 17 נגנים ונגניות, תבצע חמש יצירות להרכבים משתנים פרי עטם של מלחינים ומלחינות שפעלו בירושלים – משועלי קרבות ותיקים ומוערכים ועד הקולות העכשוויים הצומחים והבולטים בעולם הקלאסי העכשווי (לצלילי הקופה הרושמת של הבר, העשויים להתפרץ אל הקונצרט במופע אורח).
תזמורת הרחוב הירושלמית היא תזמורת קאמרית מקצועית הפועלת לחשיפת המוסיקה הקלאסית לקהלים חדשים על ידי נגינה בחללים לא קונבנציונליים ובמקומות ציבוריים.
המופע יעלה ב"מִפְעָל" – מרכז אמנות ותרבות אלטרנטיבי בלב ירושלים, חלל שהוא יצירת אמנות בפני עצמו המתפקד כהיכל הופעות לא פורמלי בו פועלים ללא הפרדה בר, סטודיו לאומנים וחללי תצוגה.

מרק קופיטמן
יליד קמנץ-פודולסקי (כיום אוקראינה). בוגר בית הספר לרפואה של טשרנוביץ', בעל תואר שני מהאקדמיה למוסיקה בלבוב ודוקטורט מהקונסרבטוריון הלאומי ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה. לימד באקדמיות למוסיקה במוסקבה, אלמה-אטה וקישינב. יצירותיו זכו לביצועים רבים בבריה"מ, וזיכו אותו במספר פרסים יוקרתיים. מאז עלייתו ארצה בשנת 1972, כיהן קופיטמן כמורה לקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, שם כיהן גם כראש החוג לתיאוריה, קומפוזיציה וניצוח, כדיקן האקדמיה וכממלא מקום ראש האקדמיה. במקביל שימש קופיטמן פרופסור אורח קבוע באוניברסיטה העברית, ולימד כמרצה אורח באוניברסיטת פנסילבניה, ובסמינרים וכיתות אמן באירופה ובארה"ב. בשנת 1986 זכה בפרס קוסביצקי על יצירתו "לקול הזיכרונות", ובשנת 1992 זכה בפרס אקו"ם על מפעל חיים. בין יצירותיו ניתן למנות שתי אופרות, בלטים, יצירות לתזמורת, קונצ'רטי ומספר רב של יצירות קאמריות, כליות וקוליות.
על היצירה: מוסיקה לתשעה נכתבה ב-2001 והיא משקפת דואליות של רגשות, שלעיתים משלבת גוונים מנוגדים. היא בנויה כרצף חופשי של חלקים, המבוססים על יחסי גומלין של שני אלמנטים – קנטילנה לירית, ומוטיבים ריתמיים עם הדגשות בלתי צפויות. שני האלמנטים מבוססים על אותו סט של מרווחים.

שחר רגב
ילידת 1992. מוזיקאית רב-תחומית, בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. רגב מתגוררת בניו יורק, שם השלימה תואר שני בקומפוזיציה בהצטיינות ב-Mannes School of Music, וכיום היא דוקטורנטית בקומפוזיציה ב-Manhattan School of Music. יצירותיה נעות בין הרכבים קאמריים קטנים וגדולים ועד למוזיקה תזמורתית, עיבודים ומוזיקה לתיאטרון. זוכת פרס אקו"ם ע"ש מרק קופיטמן לשנת 2022 יצירתה "ציפור שחורה" לתזמורת סימפונית ומצו סופרן, ופרסים נוספים על עבודתה כמלחינה בארץ ובחו"ל. מלבד עבודתה כמלחינה, מופיעה רגב כזמרת וצ'לנית בהרכבים מקומיים ועוסקת בחינוך מוזיקלי.
על היצירה: היצירה עוסקת בשונות ובייחודיות אנושית בחברה דרך הסיפור התנכ"י של שניים-עשר השבטים. כל נגן באנסמבל מייצג שבט אחר, באמצעות צבע ומרקם נגינה המאפיינים אותו, כך על פי ההיסטוריה של השבט.
החלק הראשון של היצירה מתמקד באינדיווידואליזם ומסתיים בכאוס. סדר הנגינה של הכלים בתחילת היצירה נקבע לפי הסדר הכרונולוגי בו נולדו האחים – אבות השבטים, ונוספים זה אחר זה עד כדי שיא מתפרץ.
החלק השני של היצירה מוקדש לדיאלוג, לתקשורת וליצירת חברה מתוקנת. בניגוד לחלק הראשון, בו כל נגן היה יחידני ועצמאי, בחלק זה מוטיב אחד עובר בין הנגנים, כאשר הוא משתנה ומתפתח בהתאם לאופי השבט שהנגן מייצג.
האנסמבל מנגן, כשהוא ישוב בסידור הפתוח כלפי הקהל ומאפשר לו להאזין ולהתחבר לדמות אחת או לאנסמבל כולו לאורך היצירה. רבים מהקווים המלודיים ביצירה נכתבו בהשראת הניגון המקראי בנוסח המרוקאי.

אודי פרלמן
נולד בתל אביב בשנת 1990 ומתגורר כיום בברלין ובניו הייבן. הוא בוגר האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, אקדמיית ברנבוים-סעיד בברלין וכעת משלים דוקטורט בקומפוזיציה באוניברסיטת ייל. פרלמן זכה במלגת צ׳ארלס אייבס מטעם האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולספרות, בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים ובפרס בקומופיזיציה ע"ש פרנסואה שפירא בתחרויות האביב. במהלך לימודיו זכה לתמיכתן של קרן התרבות אמריקה-ישראל, המכון הירושלמי למוסיקה בת זמננו ומלגת באדן-וירטמברג. פרלמן השתתף בתכנית תדרים של אנסמבל מיתר וכיהן כמלחין הבית ב-Herrenhaus Edenkoben שבדרום-מערב גרמניה. יצירותיו בוצעו על ידי הרכבים רבים בישראל, באירופה ובארה"ב.
על היצירה "קשקוש": ציור חסר טעם ומשמעות/קול צלצול או דפיקה/דבר שטות. ביצירה "קשקוש" משלב המלחין את שלוש המשמעויות הללו למקשה אחת ולתנועה על הגבול הדק שבין רצינות וקלות דעת.
היצירה נכתבה בהזמנת פסטיבל הקיץ של Bang on a Can, ארגון מוזיקה עכשווית מניו יורק, ובוצעה לראשונה ביולי 2022 במוזיאון מסצ'וסטס לאמנות עכשווית.

ארי בן-שבתאי
יליד ירושלים. למד קומפוזיציה אצל מרק קופיטמן וג'ורג' קראמב. בוגר תואר ראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ודוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב. חבר בסגל ההוראה באקדמיה למוסיקה בירושלים מאז שנת 1987, שם הוא מלמד קומפוזיציה ומקצועות תיאורטיים שונים. את המוזיקה של בן-שבתאי ניתן להגדיר כפוסט-מודרנית, והיא כוללת השפעות של מוזיקה מהמזרח הקרוב והרחוק (יפן, סין, אינדונזיה), ג'אז, מוזיקה אלקטרונית, מינימליזם, וסגנונות שונים ומגוונים.
ארי בן שבתאי זכה בפרסים רבים ויוקרתיים, מענקים ומלגות. בין היתר, יצירתו "סינפוניה כרומטית" זכתה בפרס הראשון בתחרות התזמורת הפילהרמונית הישראלית. יצירה זו ואחרות זכו להיות מבוצעות על הגדולות והחשובות שבבימות הקונצרטים בעולם, תחת שרביטיהם של מנצחים כגון זובין מהטה, לורין מאזל, דיוויד רוברטסון, גארי ברתיני, מנדי רודן, יושירו קאזופומי ועוד. הוא כיהן במשך 6 שנים כדיקן הפקולטה לקומפוזיציה וניצוח באקדמיה למוסיקה בירושלים, וכן בתפקיד יו"ר איגוד הקומפוזיטורים במשך 4 שנים.
על היצירה "זעזוע – רוק קשה": היצירה משלבת ז'אנרים, מוזיקה מודרנית בת זמננו ומוזיקת רוק מסוגים שונים. זו כמעט מסורת, ששני הז'אנרים האלו נמצאים במעין יריבות נצחית. יצירה זו מבקשת להשכין שלום ביניהם, למצוא מיזוג מתוך השוני המצוי ביניהן, לכאורה.
מבלי להציג אף לא אחד מן הז'אנרים בצורה עצמאית ו"טהורה" לחלוטין ותוך שמירה על כללים קומפוזיטוריים קלאסיים לחלוטין והיצמדות לצורה מוזיקלית פשוטה וברורה – גולשת המוזיקה בתזזיתיות, הלוך ושוב, בין שני הקְטָבִים הסגנוניים. רגע מתבטא המלחין בשפה קונטרפונקטית/הרמונית א-טונאלית ובסגנון אקספרסיוניסטי חופשי, ובעקבות זאת – אולי בתגובה – לובשת המוזיקה שפה אחרת השואבת מז'אנרים שונים של עולם הרוק; בין אם זה פאנק-רוק של ג'יימס בראון, ג'אז-רוק של להקת "דם יזע ודמעות", או הצליל האגדי של ג'ימי הנדריקס בגיטרה החשמלית. מי כאן הוא החתול, ומי העכבר? מיהו הרודף ומיהו הנרדף? המלחין מקווה שהצליח להביא למצב בו כולם מנצחים.

ארז אבירם
מלחין ופסנתרן המתגורר בניו יורק, שם הוא מופיע עם אנסמבל המנגן את יצירותיו המקוריות המשלבות ז'אנרים כגון ג'אז, מוזיקה עממית, רוק מתקדם ועוד. בעל תואר ראשון בהלחנה מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ותואר שני בהלחנה לקולנוע מאוניברסיטת ניו יורק. פועלו כולל פסקולים לסרטים, בהם "המוסד" שיצא בישראל בשנת 2019, וכן יצירות קונצרטנטיות. בתיק עבודותיו ניתן למצוא יצירות לפסנתר סולו, שירים, יצירות לתזמורת ויצירות קאמריות. יצירתו אלגיה הייתה מועמדת לפרס היצירה התזמורתית הטובה ביותר ב-Hollywood Music in Media Awards בשנת 2021. אלבום הרוק המתקדם Overloading יצא בלייבל האיטלקי Altrock.
לאחר סיום לימודיו בניו יורק, החל לעבוד עם המלחין הברזילאי, מרסלו זרבוס, על סדרות וסרטים כמו "ריי דונובן" ו"מים אפלים". במקביל, החל לבסס את שמו בתור מעבד ומתזמר להפקות שונות בעיר.
על היצירה: שם היצירה ?Did I stutter הוא בעל משמעות כפולה: הראשונה – מקורה בביטוי באנגלית השואל בפטרונות "האם לא הייתי מובן?"; המשמעות השנייה מתייחסת לסיפור מוזיקלי "מגמגם", קטוע ולא ברור אשר הולך ומתבהר ככל שנמשך, ומבקש זכות קיום על אף היותו לא מובן. רצף הזמן הוא שחושף את הקווים המחברים שבמסר השבור.

מעיין פרנקו – מנצח
נולד בישראל ב-1998 ומתגורר כיום בברלין. ניצח על תזמורות והרכבים רבים, ביניהם תזמורת הרדיו של וינה, התזמורת הקאמרית הישראלית, התזמורת הפילהרמונית של קוסובו ואנסמבל מודרן. בקיץ 2021 הוזמן כ-fellow Conducting במסגרת פסטיבל לוצרן, שם עבד בהדרכתו של אנו פופה, עם המלחינה רבקה סונדרס ועם המנהל האמנותי, וולפגנג רים. בשנת 2019 ערך חזרות הכנה עם תזמורת הרדיו של וינה לאופרה The outcast מאת אולגה נויווירט בווינה, וניצח על מוזיקת ה-stage-off בפסטיבל ה-BBC Proms ברויאל אלברט הול בלונדון. מאז 2017 פרנקו משמש כעוזר המנצח של אילן וולקוב.
פרנקו עובד עם סולנים מהשורה הראשונה כגון אלברכט מאייר, איליה גרינגולטס, ג'ולייט פרייזר, אוטו קצמאייר, סוזנה אלמרק, אנדרו ווטס, סטיבן אוסבורן וכו'. ניצח על יצירות עכשוויות רבות מאת מלחינים כמו אולגה נויווירט, גיאורג פרידריך האס, אנו פופה, רבקה סונדרס, וולפגנג רים, סמיר עודה תמימי, היג דופור, ג'וליאן אנדרסון ואחרים.
בשנת 2017 זכה בתחרות תזמורת הסולנים הקלאסית של לונדון על ביצוע הסימפוניה החמישית של בטהובן, כשהיה בן 18 בלבד.

תזמורת הרחוב הירושלמית
תזמורת הרחוב הירושלמית היא תזמורת קאמרית מקצועית, שפועלת להנגשת המוזיקה הקלאסית לקהלים חדשים על ידי נגינה בחללים אלטרנטיביים ובמקומות ציבוריים. התזמורת מהווה כר פורה ליצירת פרויקטים חדשים בעלי ערך אמנותי גבוה, ופועלת רבות להגדיל משמעותית את ההזדמנויות הזמינות לנגנים וליוצרים הצעירים הפועלים בירושלים.
מיום הקמתה בשנת 2013 ביצעה התזמורת עשרות קונצרטים תחת כיפת השמים, וכן ניגנה בפסטיבלים שונים, בין השאר פעמיים בפסטיבל ישראל. בשנת 2017 הוצגה התזמורת בכנס השנתי של איפא"ק בוושינגטון מול קהל של 18,000 איש.
שיתוף פעולה של תזמורת הרחוב עם מוסך "שמעון ברזילי" הניב שתי הפקות אופרה מקוריות שהתקבלו בהתלהבות. בשנת 2019 יזמה התזמורת לראשונה את "פסטיבל כלל" במרכז המסחרי המיתולוגי "מרכז כלל" בירושלים. תזמורת הרחוב שיתפה פעולה גם עם אמנים רבים, ביניהם ארקדי דוכין, ירון לונדון, שי צברי, שלומי שבת, אלכס אנסקי ועוד.
תזמורת הרחוב הירושלמית פועלת כפרויקט עצמאי בעמותת בר-קיימא לתרבות, אמנות, מוזיקה ושלום. מנהלה המוזיקלי הוא עידו שפיטלניק.