המופע יתקיים ביום רביעי, 22 בדצמבר, בשעה 20:00, בקונסרבטוריון באר שבע, דרך המשחררים 10, באר שבע.

מנצח – דורון סלומון
גיטרה – ליאת כהן
סופרן – תהילה סרי מדבדבה

 יואל אנגל:  "אומרים ישנה ארץ" (בעיבוד עוזי פז)
עממי: "אני מאמין" (בעיבוד עוזי פז)
מיכאל וולפה: "מעגלי הזמן", לגיטרה ומיתרים. פרקים: פרלוד// תמוז// אלול // תשרי// כסלו// שבט// אדר// סיוון.
אנה סגל: "הומאז' להיידן", לתזמורת מיתרים.

אנה סגל, מלחינה:
המלחינה אנה סגל שייכת לדור החדש של המלחינים הישראלים: ורסטילית, בלתי שגרתית ופועלת במגוון דיספלינות – מוסיקה סימפונית, קאמרית, כתיבה לסולנים, לידר, מקהלה או תזמורת. יצירותיה בוצעו במדינות רבות ברחבי העולם. היא נולדה באוקראינה והחלה בלימודי פסנתר וקומפוזיציה בגיל חמש. לאחר שסיימה את לימודיה עם תארים במוסיקולוגיה ובפסנתר, המשיכה בלימודי מוסיקולוגיה וקומפוזיציה באקדמיה הלאומית ע״ש צ׳ייקובסקי באוקראינה. לאחר שעלתה לישראל, המשיכה ללימודי B.A. ו-M.A בקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה בירושלים בהדרכתו של פרופ' עמי מעייני.
יצירותיה מבוצעות באופן קבוע ע״י תזמורות רבות וסולנים מובילים:  התזמורת הסימפונית של ברלין (בניצוחו של מאסטרו ליאור שמבדל – בפילהרמוניה של ברלין), התזמורת הסימפונית ירושלים, תזמורת פילהרמונית של באייר לברקוזן(גרמניה), תזמורת "לונדון מוזרט פליירס", תזמורת פילהרמונית של פנסילבניה, התזמורת הפילהרמונית של ירקוצק, התזמורת הקאמרית של דאגו (קוריאה), התזמורת הפילהרמונית של ארמניה, התזמורת הלאומית של אוקראינה, תזמורת פלהרמונית של מחצ'קלה(דגסטאן), תזמורת הבמה הישראלית, התזמורת הקאמרית של בשקנט (טורקיה), וולבט בראון(ארה"ב), דואו סילבר גרבורג(גרמניה), רמון יפה, צ'לו(גרמניה), וולפגנג וויגל, גיטרה(גרמניה). 

על היצירה:
הבכורה  העולמית התקיימה ברודולשטדט, גרמניה,  עם התזמורת הסימפונית של טורינגיה על ידי המנצח אוליבר וודר. 
יצירה זו היא פרפרזה על סימפונית הפרידה של היידן. זאת מחווה למאסטר הגדול, ניסיון לקיים איתו דיאלוג.  היצירה משתמשת בשני נושאים מתוך סימפונית הפרידה – הנושא הראשי של הפרק הראשון והנושא של הפרק השני. הם שזורים בשפה מוזיקלית עכשווית.

מיכאל וולפה:
המלחין מיכאל וולפה, נולד בתל אביב בשנת 1960, גדל ברחובות ולמד בבית הספר החקלאי בפרדס חנה. במסגרת שירותו בנח"ל הגיע לקיבוץ שדה בוקר, בו הוא חבר משנת 1982. את ראשית חינוכו המוסיקלי קנה לו באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בקומפוזיציה באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה ובמחלקה למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית. היום פרופ' וולפה מלמד באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, בבית הספר התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים, במכללה למוזיקה במצפה רמון ובתיכון לחינוך סביבתי בשדה בוקר. הוא מעורב בפרויקטים קהילתיים וחינוכיים ברמת הנגב, ושותף בפעילויות עמותת "נוער מוסיקאלי בישראל". לצד עבודתו החינוכית, וולפה עוסק בניהול אמנותי: עם חבריו ברמת הנגב יסד את 'צלילים במדבר', פסטיבל המתקיים בקיבוץ שדה בוקר מדי חנוכה מזה עשרים וארבע שנים. בתשע השנים האחרונות וולפה מכהן כמנהל האמנותי של פסטיבל "פסנתרים" בתיאטרון ירושלים. וולפה היה מנהלו האמנותי של חג המוסיקה הישראלית בשנים 2006 עד 2011.
וולפה יצר מגוון רחב של יצירות ועיבודים, למעלה ממאה ועשרים עד כה, להרכבים קאמריים, למקהלות ולתזמורות, המבוצעות בארץ ובעולם. בין הפרסים שזכה בהם: פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (1998 ו-2013), פרס אקו"ם על מפעל חיים (2009) ופרס לקידום התרבות היהודית על שם  יצחק נבון של משרד התרבות (2018).

על יצירתו 'שניים עשר ירחי השנה' כותב המלחין:
בין השנים 2002-2006 הייתי עסוק בכתיבת יצירה, שתתאר את חודשי השנה העברית, מנקודת מבט אישית הקשובה לנופי הארץ ולמועדיה. היצירה חוברה בשני נוסחים. האחד לגיטרה ולתזמורת כלי-קשת, והשנייה לתזמורת קאמרית. את מחזור שניים עשר החודשים מקדים מבוא, המציג סדרה של שניים עשר צלילים, אשר כל אחד מהם יהווה את המרכז הטונאלי של אחד מהחודשים, על פי סדרם ביצירה. את היצירה מסיים פרולוג, שמנגינתו מתבססת גם היא על סדרת שניים עשר צלילים אלה.
הגרסה לתזמורת קטנה בוצעה על ידי אנסמבל 'קפריזמה' בניצוחו של ישראל שרון במספר מופעים  בשנת 2004. גרסת הגיטרה וכלי הקשת לא בוצעה עד כה וזהו ביצוע הבכורה של חלקים מימנה. את תשעת הפרקים, שינוגנו בחג המוזיקה הישראלית 2021, בחרה הגיטריסטית ליאת כהן, לה הוקדשה גרסה זו.

מנצח – דורון סלומון:
נולד בישראל ובה גם החל את לימודיו המוסיקליים. בצעירותו למד פסנתר, קרן וגיטרה קלאסית. ב1974- זכה במלגה מקרן התרבות אמריקה-ישראל ללימודים בחו"ל. למד בבי"ס המלכותי למוסיקה בלונדון, והתמחה בניצוח, הלחנה וגיטרה.  סיים לימודי הניצוח בהצטיינות. זכה פעמיים בפרס הניצוח ע"ש אדריאן בולט ובפרס תאודור שטיר. בשנים-2013 – 2005  כיהן  כמנהל האומנותי ומנצח ראשי של תזמורת הסינפונייטה הישראלית-באר שבע, וכיום הוא ממשיך כמנצח אורח ראשי.
סלומון ניצח על תזמורות ידועות ביניהן: תזמורת האופרה של פלרמו, האופרה של שטוקהולם, הסימפונית של גוטנבורג, הפילהרמונית של הלסינקי, תזמורות קאמריות של סקוטלנד, פירנצה, מילאנו, ועוד. כמו כן ניהל מוסיקלית תזמורות בארץ, בשבדיה, בגרמניה ובמקדוניה.  זכה בפרס לנדאו 2011 , בפרס מפעל חיים מטעם מינהל התרבות, פרס "גיטרת הזהב" מפסטיבל אלסנדריה באיטליה על הישגיו כמנצח-גיטריסט, ותואר: "יקיר פסטיבל צלילים במדבר" ובנוסף זכה בפרס "פרנק פלג" על תרומתו למוסיקה הקלאסית והישראלית.

גיטרה – ליאת כהן:
עם יציאת התקליטור החדש שלה ב WARNER CLASSICS  בהשתתפות גדולי זמרי האופרה בעולם ממשיכה סולנית הגיטרה הישראלית ליאת כהן את הישגיה חסרי התקדים. "הגיטרה של ליאת כהן היא למוסיקה כפעמות הלב לחיים"  כך תיאר מבקרו של העיתון הצרפתי הנודע "לה מונד" את נגינתה של מי שזכתה בתקשורת לתואר "נסיכת הגיטרה הקלאסית".  ליאת כהן נחשבת לאמנית מובילה בעולם ורשימת הפרסים הרבים בהם זכתה כוללת בפרס הראשון בתחרות הקונסרבטוריון בפריז, פרסי הצטיינות של הסקולה קנטורום, של אֶקוֹל נורמל. פרסים בתחרויות בינלאומיות ברומא, בפריז ובתל-אביב ובכלל אלה היתה לנגנית הגיטרה הראשונה שזכתה בפרס נדיה בּוּלַאנזֶ'ה.רשימת המקומות בהם הופיעה כסולנית משתרעת על פני חמש יבשות, ניגנה בין היתר עם התזמורות: הסימפונית ירושלים, הסינפונייטה הישראלית באר-שבע, ברן, מלבורן, פראג, לורן, לימוג', חיפה, איסטנבול ועוד.
נגינתה הממגנטת של ליאת כהן שימשה מקור השראה למלחינים רבים שחיברו עבורה יצירות סולו וקונצ'רטים, חלקם הוקלטו על ידה בהקלטות שמופצות בעולם על ידי חברות התקליטים היוקרתיות וזכו בפרסים רבים. בשנת 2014 הקליטה עבור וורנר אלבום שמוקם בראש רשימת רבי המכר בצרפת היא הוזמנה להופיע עם תוכנית זו בשבע עשרה בתי אופרה עד קונצרט הסיום באולימפיה פריז.

תהילה סרי מדבדבה:
נולדה בירושלים (2000), היא בוגרת מקהלת אנקור שבמסגרתה שרה תחת שרביטם של של זובין מהטה, ראיין מקאדמס, אילן וולקוב ואחרים עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בשנים האחרונות השתתפה במספר רב של פרוייקטים ביניהם הקלטות לאלבום "יום שהלך לאיבוד" למילים של מירון איזקסון, פסי הקול של הסרט "המסע" וקונצרט הזיכרון לכבוד רס"ן יהורז כשר (2021). היא זוכת  הפרס הראשון בתחרות הבינלאומית בקייב- “Chestnut Piano International Festival” ובפרס האופרה הירושלמית ע"ש קוסטר-ניומן. בימים אלו היא משלימה את לימודי התואר הראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

הסינפונייטה הישראלית באר שבע:
הסינפונייטה הישראלית באר-שבע נוסדה בשנת 1973. שתי מטרות ניצבו לפני התזמורת בעת הקמתה: הבאת מוסיקה בצורה קבועה לבירת הנגב וליישובים סביבה ולשמש מקור תעסוקה לנגנים עולים חדשים שהתיישבו בבאר-שבע. מייסדי התזמורת הם נסים אלשיך ואבי אוסטרובסקי (אוסטרובסקי גם היה מנהלה המוסיקלי הראשון).  מנדי רודן (ז"ל) מונצח בתזמורת כמנצח הכבוד שלה. החל מעונת הקונצרטים 2018/19 מכהן מאסטרו ניר קברטי כמנהל מוסיקלי ומנצח ראשי של התזמורת. לתזמורת סדרות קונצרטים מגוונות בבאר-שבע  וברחבי הארץ,  סדרות קונצרטים לגיל הרך, לתלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים ולסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללות בנגב;
התזמורת מקפידה על קידום יצירה ישראלית מקורית, ועל כך זכתה בפרסי המועצה הישראלית לתרבות ולאמנות ו"אמנות לעם". הסינפונייטה הופיעה על במות הקונצרטים ברחבי אירופה והמזרח הרחוק. לתזמורת אלבומים רבים והקלטות לרדיו תחת שרביטם של המנצחים הגדולים בדורנו. מאות מוסיקאים בינלאומיים מן השורה הראשונה הופיעו עם הסינפונייטה, ביניהם: לאונרד ברנשטיין, אייזיק שטרן, פנחס צוקרמן, ז'אן פייר ראמפל, שלמה מינץ, שילה ארמסטרונג,  אשר פיש, גיא בראונשטיין, ואדים רפין, יורי בשמט ועוד.