המופע יתקיים ביום שני, 20 בדצמבר, בשעה 14:00, במרכז המוסיקה משכנות שאננים, ירושלים.

שלישיית "תל אביב בארוק ועוד"

חליליות – דרורה ברוק / גיטרה – גדעון ברטלר / צ'מבלו – מרינה מינקין

4 עשורים של מוסיקה ישראלית לחלילית ולכלי פריטה, שיונקת את שורשיה מההיסטוריה של הכלים עצמם, מתערבבת בביוגרפיה של המלחינים ויוצרת צבעים חדשים מקומיים.

מיכאל וולפה: קטעים מתוך מוסיקה בכיף (1990) – לחלילית, גיטרה, צ'מבלו.

יהודה אנגל: הרהור ותנועה (1984) – לחלילית ולגיטרה.

דלית רייך: פוגה מס. 1 לגיטרה (1990)

דינה סמורגונסקיה: מוזאיקה ספרדית (2021) – לחלילית, גיטרה וצ'מבלו – ביצוע בכורה.

יורי פובלוצקי: סרבנד וג'יג מתוך פרטיטה לצ'מבלו (2014) – ביצוע בכורה.

משה זורמן: אל גינת אגוז (2009) – לנגן חליליות וצ'מבלו.

דניאל עקיבא:  קראו לשחרחורת – שיר חתונה (גרסה שהוכנה במיוחד עבור הטריו על ידי המלחין, 2021) – ביצוע בכורה.

 "תל אביב בארוק ועוד"
ההרכב, כפי שמעיד שמו, עוסק במוסיקה מוקדמת אבל לא רק. החלילית והצ'מבלו אמנם חוו את שיא פריחתם בין המאות ה- 18-17. אולם  עם חידוש העניין בכלים מוקדמים במחצית הראשונה של המאה העשרים, הבינו נושאי הדגל של הכלים הללו, שעל מנת שאלה לא יישארו כמוזיאונים לתקופה שתמה, יש לעודד כתיבה של מלחינים בני זמננו לכתוב עבורם. החלילית 'עלתה' לישראל בעיקר עם העלייה החמישית, הצ'מבלו החל להיכנס לתודעה של הקהל הישראלי עם הופעתו של פרנק פלג וצלילה של הגיטרה לווה את ההוויה הישראלית מאז ימיה הראשונים של המדינה, אך למרות שניתן למצוא יצירות רבות לחלילית ולגיטרה ויצירות רבות לחלילית ולצ'מבלו, לא נמצאו יצירות אשר שלבו את החלילית עם שני כלי הפריטה הללו יחדיו. אולם כאשר מלחינים פוגשים נגנים שמאתגרים אותם ומעוררים בהם השראה לכתיבה, נוצרות יצירות חדשות.

המלחינים המיוצגים בתוכנית זו, ילידי שנות ה-60-40 של המאה העשרים, חלקם צברים (וולפה, זורמן, עקיבא ורייך), וחלקם נולדו בברית המועצות (סמורגונסקיה ופובלוצקי), הלחינו את היצירות עבור חברי "תל אביב בארוק ועוד" אם כהרכב ואם כסולנים. יהודה אנגל, נולד אמנם מוקדם יותר (1924) אך הלחין את היצירה עבור נגן החליליות אפרים מרכוס בשנת 1984. בכל היצירות מתכתבים המלחינים עם הזיכרונות של שורשיהם האישיים לצד ההכרות שלהם עם האידיומטיקה ההיסטורית של הכלים והאישיות של הנגנים, ומצליחים ליצור אמירה ייחודית של טעמים שלובים, המייצגים את ההוויה הישראלית על שלל המפגשים הנוצרים בה.

מיכאל וולפה:
נולד בתל אביב  בשנת 1960.  למד קומפוזיציה באקדמיה למוזיקה בירושלים ובאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה.  בין מוריו היו צבי אבני, חיים אלכסנדר, מרק קופיטמן ואלכסנדר גהר.   וולפה הוא מורה ומרצה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, שם הוא מכהן כראש החוג לקומפוזיציה וניצוח. בין השנים 2005 ל-2011 היה המנהל האמנותי שלחג המוזיקה הישראלית.   הוא חבר קיבוץ שדה בוקר. בשנת 2009 זכה וולפה בפרס אקו"ם על מפעל חיים במוזיקה וכמו כן זכה פעמיים, בשנת 1997 ובשנת 2013 בפרס ראש הממשלה למלחינים. לצד כתיבה סמפונית וקאמרית רבה, הקדיש יצירות רבות לנגנית החליליות דרורה ברוק. את יצירתו "מוזיקה בכיף" הלחין עבור רסיטל גמר התואר הראשון של ברוק באקדמיה למוזיקה בירושלים, 1990. היצירה המלאה בת 4 פרקים מחברת את האידיומטיקה ההיסטורית של החלילית עם הצלילים של הנגב. היצירה הולחנה במקור עבור חלילית ומקלדת, עובדה על ידי נגן הגיטרה חנן פיינשטיין לחלילית ולשתי גיטרות ובתוכנית זו תבוצע גרסה חדשה שעובדה על ידי גדעון ברטלר עבור "תל אביב בארוק ועוד".

מלחין והמנצח יהודה אנגל:
היה חבר קיבוץ – מעגן מיכאל. אנגל, יליד וינה, היגר ארצה כנער בשנת 1939 במסגרת עליית הנוער. כשרונו בלט עוד בנעוריו ומדריכיו שלחו אותו ללמוד פסנתר וניצוח. בהמשך זכה במלגה לקורס הקיץ הוקרתי בטנגלווד עם ההזדמנות להשתלם אצל מאסטרו לאונרד ברנשטיין אך הוא ויתר על ההצעה לטובת חיי המשפחה והקיבוץ. אנגל חילק את זמנו בין יצירה מוזיקלית, חינוך מוזיקלי, ומילוי שלל תפקידים בקיבוץ. בשנת 1952 ייסד יחד עם בנימין פינטוס ואברהם דאוס את מקהלת הקיבוץ המאוחד עליה ניצח במשך 25 שנה, לצד ניצוח על  תזמורת הקיבוצים, המקהלה הקאמרית בחיפה, ועוד. אנגל הלחין למעלה מ-250 יצירות להרכבים שונים: החל בשירי חגים, יצירות לקול יחיד ולמקהלה, מקלה ותזמורוֿת,  הרכבים קאמריים שונים וסימפוניות.

יצירתו ״הרהור ותנועה״: יצירה לחלילית (טנור ואלט) וגיטרה  הינה מיצירותיו המאוחרות וכתובה בשפה מוזיקלית חשופה ופוסט טונאלית. הפרק הראשון – ״הרהור״, הוא פרק איטי הנפתח בסדרה של 12 טונים בחלילית ויוצר אווירה של חיפוש ושיטוט. הפרק השני – ״תנועה״, נע בין שני קטבים ריתמיים: תנועה כמעט מכאנית של שמיניות בגיטרה ומוטיבים ריתמיים ריקודיים במשקלים המתחלפים במהירות.

דלית נחמיאס רייך:
נולדה ב- 1962 בחדרה. למדה ב׳מדרשה למורים למוסיקה ע״ש לוינסקי׳, ובאקדמיה למוסיקה ע״ש רובין בירושלים. למדה הלחנה אצל צבי אבני, אריק שפירא, ואנדריי היידו וכן למדה גיטרה קלאסית אצל רוברט ישראל, מישה אפלבאום ויוסי ירושלמי. ב- 1992 זכתה במקום הראשון, בתחרות ״היצירה המקורית לגיטרה קלאסית״ עם יצירתה ״פוגה מס׳ 2״ בפסטיבל הגיטרה הבינלאומי. דלית כותבת לגיטרה ולמקהלות, יצירותיה מושמעות באופן קבוע ברסיטלי בגרות, בקרן שרת, בקונצרטים בארץ ומחוצה לה.  פוגה מס׳ 1 לגיטרה סולו נכתבה ב- 1990 .הנושא חגיגי בעל אופי ברוקי וצבוע לסרוגין בצבע רומנטי-מודרני. ב- 2009 הודפסה הפוגה באוסף ׳עוד כמה צלילים׳ לכבוד קונצרט יצירות של דלית אותו יזם גדעון ברטלר במסגרת ׳מועדון הגיטרה הישראלי החדש׳. גדעון ביצע את הפוגה באופן אנרגטי סוחף שגרם ליצירה לפרוש כנפיים ולהגיע אל גיטריסטים רבים.

דינה סמורגונסקיה:
נולדה בויטבסק בשנת 1947 ועלתה לישראל ב- 1989. היא הביאה עמה את המטען התרבותי המוסיקלי שרכשה בסט. פטרסבורג, שביחד עם אישיותה הרב גונית והעושר השתלב לכדי עשייה פוריה גם בארצה החדשה, ישראל. דינה התלהבה מהאפשרויות לחיבורים עם האידיומות המקומיות והחלה לכתוב לגופי ביצוע ישראליים רבים, והתמודדה עם טקסטים בשפות שונות (לדינו, יוונית, עברית ועוד). לצד היצירות המרכזיות שהלחינה (אופרה, קונצרטו לפסנתר) התמקדה בכתיבה קאמרית וסולנית. בשנת 2005 זכתה בפרס ראש הממשלה למלחינים.

היצירה ״מוזאיקה ספרדית״ הולחנה עבור אנסמבל בארוק תל אביב במיוחד עבור חג המוזיקה הישראלית 2021. תהליך היצירה עבור הרכב ייחודי זה עורר במלחינה רצון לחקור את העולם המוזיקלי של ספרד העתיקה ומוזיקה הקשורה לתרבות הלדינו שיצאה ממנה. כך נולדה יצירה דו-חלקית זו הכוללת הן מוזיקה מקורית והן מלודיות של יהדות ספרד.

יורי פובלוצקי:
נולד ב-1962 באודסה, אוקראינה. ב-1986 סיים את לימודיו בפקולטה להלחנה, באקדמיה למוסיקה ע"ש גנסין במוסקבה. בין מוריו נמנים היינריך ליטינסקי ואלכסיי מורבלב. בשנת 1991 עלה לישראל. פובלוצקי מלחין מוסיקה סימפונית וקאמרית ויצירות רבות נוספות בז'אנרים מגוונים, שמבוצעות בישראל ובמדינות רבות ברחבי העולם. זכה בפרסים רבים להלחנה: פרס ע"ש יורי שטרן (2009),  ופרס "זית ירושלמי" (2007). יצירותיו מתפרסמות בהוצאה לאור "Forton Music" (בריטניה), המרכז למוסיקה ישראלית, המכון למוסיקה ישראלית (ישראל) ועוד. את הפרטיטה לצ׳מבלו הלחין בשנת 2008. על אף שהיצירה מאורגנת על פי כללי הסוויטה הבארוקית, הסגנון הוא נאו-רומנטי כאשר המלחין מתחמק באופן מודע מנסיון לשחזר את השפה המוזיקלית הבארוקית. ליצירה ארבעה פרקים, אולם בתוכנית זו יבוצעו שניים מהם: סרבנד מהורהר, ופינלה מהיר במקצב של ג׳יג עם נגיעות ג׳אזיות.

משה זורמן:
מלחין, מנצח ופסנתרן. בוגר האקדמיה למוזיקה תל אביב במגמות פסנתר, טרומבון וקומפוזיציה. בעל תואר דוקטור למוסיקה מאוניברסיטת העיר ניו יורק. זורמן הוא פרופסור במכללת לוינסקי לחינוך ובבית הספר למוסיקה בוכמן- מהטה  באוניברסיטת תל אביב. בעבר ניהל את הפקולטה לחינוך מוסיקלי במכללת לווינסקי, הקים וניהל את המסלול לתרפיה במוסיקה במכללה.  חיבר 120 יצירות מקוריות, ביניהן 11 אופרות, 25 יצירות סימפוניות ואלפי עיבודים במגוון סגנוני רחב – בין אוונגרד אקדמי (בביצוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית) לבין פופ וג'אז (עם נעמי שמר, חוה אלברשטיין ויהורם גאון). חתן פרס לנדאו (2017), פרס ראש הממשלה למלחינים (2002), פרס הפסקול (2000) ופרס אקו"ם (1993). את היצירה "אל גינת אגוז" הלחין בשנת 2009 עבור דרורה ברוק והרביעייה העכשווית – בהזמנתה של דרורה, עבור חג המוסיקה הישראלית. בשנת 2020 יצר זורמן גרסה חדשה ליצירה לנגן חליליות (המחליף 3 חליליות תוך כדי נגינה) ולפסנתר. היצירה מבוססת על הלחן של שרה לוי תנאי,  ובגרסה זו נעה המלודיה בה בין החליליות למקלדת, תוך שהיא משתמשת ביכולות הוירטואוזיות האפשריות בכלים, תוך שינויי מצבי רוח וריתמוס. בתוכנית זו, לראשונה, תבוצע היצירה על ידי חליליות וצ'מבלו.

המלחין ונגן הגיטרה והלאוטה דניאל עקיבא:
, עוסק בחקר המוסיקה היהודית ספרדית על רבדיה הרבים והמגוונים ומשלב בחלק מיצירותיו יסודות מן המוסיקה הזאת. יצירותיו אף מבוססות על מקורות מן המקרא והקבלה ועל שירי משוררים אשר עם חלק מהם מנהל דיאלוג אמנותי במשך שנים רבות ובהם: רבקה מרים, אבנר פרץ, מרים נייגר פליישמן. עקיבא הלחין מגוון רחב ביותר של יצירות לכלי סולו: אבוב, חליל, גיטרה, צ'לו, ויולה דה גמבה, חלילית, קלרינט, כינור, מנדולינה וסופראן, לצד מגוון יצירות קאמריות, יצירות למקהלה מעורבת ולמקהלה לקולות שווים, קונצ'רטי לגיטרה ותזמורת, גיטרה עוד וכלי קשת , מרימבה גיטרה ותזמורת ועוד. יצירותיו בוצעו והוקלטו בארץ וברחבי העולם והוקלטו בעשרות תקליטורים. עקיבא זכה בפרס אקום ופרס נוצת הזהב על יצירותיו, בפרס אמזון עבור תקליטור מיצירותיו , בפרס הקונפדרציה השוויצרית להלחנה ונגינה. בפרס ראש הממשלה למלחינים 2017. את יצירתו "קראו לשחרחורת" עיבד במיוחד עבור הרכב "תל אביבי בארוק ועוד" לכבוד חג המוזיקה הישראלית. היצירה מבוססת על שיר חתונה מן המורשת היהודית ספרדית (לדינו), המתאר את הכלה השחומה שהשמש שזפתה, דימוי הלקוח משיר השירים. היצירה כוללת את הנושא המקורי של שיר החתונה ויש בה פיתוח של וריאציות וכן קדנצות קצרות.