חיים פרמונט: אדג‘ייטו לזכר יחזקאל בראון
מרק לברי: "על נהרות בבל"
משה זורמן: מחווה לסשה ארגוב לכינור סולו ותזמורת
יגאל גולסא: "יא חביב", "אל כאיבה" ו"אל גינת אגוז"

מנצח – איאן שו
עיבוד – קרן קרגליצקי
כינור – נתאי צרי
שירה – יגאל גולסא
גיטרה – יאיר השחר

על "ציפור השיר"
ארבעת היוצרים בחרו איש איש על פי דרכו, להתייחס ליצירה ישראלית-יהודית מוכרת ולתת לה מלבוש חדש.
פרמונט מביע באמצעות "וימלט קין" אחד משיריו הנודעים של יחזקאל בראון את חיבתו שלו כמו את זו של בראון לארץ, לנופיה, לשפתה, למוסיקה שלה, להיסטוריה שלה ולקשר הנצחי שלה לתנ"ך.
מרק לברי התרשם עם עלייתו ארצה בשנת 1935 מן הלחן הספרדי ל"על נהרות בבל" וממנו יצר שיר קינה על תקוות שנהרסו, שיר תשובה וחרטה.
משה זורמן ב"מחווה לסשה ארגוב" חוגג דואליות מוסיקלית ומעניק מבט רומנטי אל התמימות, אל הרומנטיקה ואל החזון הציוני.
יגאל גולסא שר את שירת האשה מתימן אשר עברה מאם לבת ומפה לאוזן במשך דורות. המלודיות והטקסטים יוצרים פסקול של מסע אל עולם של תפילה, מחאה, תשוקה וגעגוע לחופש.

מרק לברי
מחשובי המלחינים של הדור הראשון ליווה ביצירתו את התגשמות החזון של יישובה של ארץ ישראל, בעיבודים לחמרים עממיים וביצירות חדשות להרכבים שונים. בנוסף לכתיבת מוסיקה בז'אנרים שונים, לברי חיבר את "דן השומר" האופרה הישראלית הראשונה, היה מנצח התזמורת הסימפונית של ברלין, מנהל האופרה הישראלית העממית והיה מלחין בית של תיאטרון "האהל", הקים את ערוץ הרדיו "קול ציון לגולה" ששימש קשר עם יהודי התפוצות והצטיין ביצירות למקהלה, ניהל את התזמורת הסימפונית חיפה. בין היצירות הרבות שחיבר הפואמה הסימפונית "עמק" זכתה לפופולריות בישראל ובעולם כולו עד היום.

חיים פרמונט
בוגר האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ואוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה, זכה בפרסים רבים, היה מלחין בית של תזמורות חיפה וראשון לציון ומזה שנים הוא פרופסור לקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. יצירותיו מהדהדות את השירה העברית לדורותיה ביצירות לטקסטים של חשובי המשוררים והסופרים בישראל. בין יצירותיו שלוש אופרות "החלילן מהמלין", "הבן יקיר לי" ו"האדונית והרוכל". בין יצירותיו האינסטרומנטליות גם "סימפונט" שנכתבה והוקדשה לסימפונט רעננה.

משה זורמן
בוגר האקדמיה למוסיקה בתל אביב ואוניברסיטת ניו יורק. נמנה עם מורי האקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל אביב ומוסדות נוספים והיה מנהל המדרשה למורים למוסיקה במכללת לוינסקי לחינוך, ומזה שנים עומד בראש המסלול ללימודי תואר שני בתרפיה במוסיקה. מילא תפקידים ציבוריים רבים בתחום המוסיקה ועודד מיזמים לעידוד המוסיקה הישראלית, לצד יצירות סימפוניות וקאמריות, חיבר מוסיקה למופעים בכל אמנויות הבמה כולל מוסיקה לבלט, מוסיקה לסרטים ותכניות טלוויזיה, לרבות שש אופרות בהן ”פונדק הרוחות", "מלך הילדים", "שאול", "הג'ילג'ול" ו"לילה בלי ירח". עיבד מוסיקה במופעי זמרים לרבות האירוויזיון, מופעי נעמי שמר, חווה אלברשטיין, חנן יובל ו"החלונות הגבוהים".

איאן שו – מנצח
אי-אן שו נולד בשנגחאי ב 1979. בשנת 2005 מונה לאיש סגל באקדמיה למוסיקה ע"ש בוכמן –מהטה באוניברסיטת תל אביב, ובהמשך מונה למרצה בכיר כמורה לניצוח תזמורת, קורפטיטור במחלקה הווקאלית וכמנצח/ פסנתרן בהפקות האופרה של בית הספר. בשנת 2019 אי-אן שו מונה למנצחה הראשי של תזמורת בית הספר ע"ש בוכמן-מהטה בברכתם של מאסטרו זובין מהטה ומאסטרו להב שני.
אי-אן שו הופיע כמנצח אורח עם רוב התזמורות בישראל: התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, התזמורת הסימפונית חיפה, סימפונט רעננה, התזמורת הקאמרית הישראלית, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, תזמורת הבמה הישראלית, התזמורת הקאמרית הרצליה, אנסמבל המאה ה-21 ועוד.

נתאי צרי – כנר
בן למשפחת מוסיקאים, מן הכנרים הבולטים החיים ופועלים בישראל, הכנר נתאי צרי מרבה להופיע כסולן עם תזמורות רבות בארץ ובעולם, בשיתופי פעולה רבים בתחום המוסיקה הקאמרית, וכמבצע עתיר ניסיון של מוסיקה בת זמננו, זאת לצד פעילותו בתחום הבארוק. מספר רב של יצירות מאת מלחינים ישראליים נכתבו עבורו והוקדשו לו. כיום מכהן כנר ראשי בתזמורת סימפונט רעננה.
נתאי צרי נמנה עם סגל ההוראה בכינור בבית הספר למוסיקה על שם בוכמן – מהטה באוניברסיטת תל אביב, מלמד בקונסבטוריון הישראלי למוסיקה שטריקר בתל אביב ומדריך הרכבים הרכבים צעירים ביחידת הנגנים המצטיינים של המרכז למוסיקה משכנות שאננים ובתזמורת הפילהרמונית הצעירה.

יגאל גולסא – שירה
ההרכב של גולסא נולד כשיגאל ובן אילון חברו בפסטיבל מוסיקה גדול ויצרו לראשונה דואט בין שיר תימני עתיק לבין צלילי הניג'וני האפריקאי.
יגאל בן לאב ממוצא תימני ואם ממוצא מרוקאי, נחשף בחייו אל עולמן החבוי והמרתק של הנשים היהודיות בתימן, חקר במשך שנים את שירת הנשים התימניות אשר נשמרה במשך דורות מפה לאוזן, מאם לבת.
יחד החלו לעבוד על שירים שאסף יגאל במשך שנים הן מזכרון ילדותו והן ממפגשים עם נשים זקנות תימניות תוך שימוש בשירה ובתיפוף בלבד.
גולסא הופיעו ברחבי אירופה ואסיה ובפסטיבלים נחשבים.