רסיטל לפסנתר

יוסף טל:
קטעים לפסנתר – 1937
שש סונטות – 1946
קונצ‘רטו לפסנתר ולסרט מגנטי – 1964
חמש צפיפויות – 1975
מסה מס‘ 5 – 2000

בין היצירות ישולבו קטעים קצרים מדברים של יוסף טל,
מתוך הסרט "צלילים כחול לבן – יוסף טל"
בבימוי נתן ליפשיץ.

באדיבות שירות הסרטים הישראלי

פסנתר – עפרה יצחקי

על תוכנית הרסיטל
יוסף טל, מגדולי המלחינים הישראליים, הלחין מוזיקה לפסנתר במשך כשבעים שנים: משנות השלושים ועד שנת 2000. טל היה, עד לסוף חייו, מלחין ואדם סקרן וחקרן, המתעדכן תמיד בנעשה מסביבו, ועם זאת שומר באמונה ובעיקשות על ה'אני מאמין' המוזיקלי שלו. ביצירותיו לפסנתר, שכמה מהן בחרתי למופע זה, אני שומעת קו מנחה שאינו משתנה: מה'קטעים לפסנתר' משנת 1937 ועד ל'מסה מס. 5' משנת 2000 – נראה שהאקספרסיוניזם הגרמני, שעליו טל גדל והתחנך, בשילוב רעיונות של ארגון צירופי צלילים במבנים א-טונליים, ליוו אותו כל חייו. ובכל זאת, ביצירות שאנגן משנות ה'ביניים' – שש סונטות (1946), קונצ'רטו לפסנתר ולסרט מגנטי (1964) ו 'חמש צפיפויות' (1975) – ניתן לראות שטל לעולם אינו חדל מללמוד ומלהתנסות במרקמים חדשים, בעולמות חדשים של צליל, ובמבנים ורעיונות חדשים. הסקרנות של טל, ביחד עם עמוד השדרה הרוחני- סגנוני החזק שלו והאקספרסיביות הלא מתפשרת, הם שהופכים אותו, בעבורי, למרתק ומלא השראה.

יוסף טל
יוסף טל (2008-1910( מלחין ישראלי, חתן פרס ישראל ופרס וולף במוזיקה. טל, הנחשב לאחד האבות המייסדים של המוזיקה האמנותית הישראלית, חיבר במגוון רחב של סוגות: אופרות, תמונות דרמטיות, סימפוניות, קונצ‘רטי, יצירות קאמריות, יצירות לכלי סולו, יצירות להרכבים קוליים שונים ומוזיקה אלקטרונית. טל נולד בעיירה פינה שבגרמניה וגדל בברלין. את השכלתו המוזיקלית רכש באקדמיה לאמנויות בברלין, שם למד פסנתר, קומפוזיציה, נבל, ניצוח ולימודים תאורטיים, בין השאר אצל קורט זאקס ופאול הינדמית. שם, באולפן ששכן במרתף הבניין , גם הכיר את יסודות המוזיקה האלקטרונית. בשנת 1934 עלה לישראל, וכאן המשיך בפעילותו רבת הפנים הן כמלחין והן כמחנך ומורה למוזיקה, פסנתרן, מנצח, וחוקר מוזיקה. במשך השנים לימד תלמידים וסטודנטים רבים שהפכו לדמויות מפתח בחיי המוזיקה בארץ. משנת 1951 לימד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם הקים, עשור לאחר מכן, את המרכז למוזיקה אלקטרונית. בפעילותו במרכז זה היה לחלוץ המוזיקה האלקטרונית בארץ. טל נשאר נאמן בסגנונו לרקע האירופי שלו, והושפע מעט, אם בכלל, מהזרמים ששלטו במוזיקה הישראלית בשנות הקמת המדינה. תרומתו החשובה למוזיקה בארץ היא ביצירותיו החדשניות והמאתגרות ובעושר הצלילי והיושרה האמנותית המיוחדים המאפיינים אותן.

עפרה יצחקי
הפסנתרנית עפרה יצחקי תוארה בעיתון הארץ כ'אמנית וירטואוזית ומעמיקה' וכ'אמנית ישראלית מהדרגה הרמה ביותר', ונגינתה תוארה ב'ניו יורק מגזין' כ'סנסציונית במלוא מובן המילה'. היא בעלת תואר דוקטור לאמנות המוזיקה מבית הספר הגבוה לאמנויות ג'וליארד בניו יורק וזוכת תחרות המילניום לנגינת מוזיקה עכשווית לפסנתר מטעם קא ארנ נגגי הול. עם רפרטואר המשתרע מהמוסיקה של באך ובני דורו ועד למלחינים בני זמננו, עפרה יצחקי הופיעה ברסיטלים בלינקולן סנטר בניו יורק, במרכז האמנויות בשיקגו, באולם הקונצרטים הלאומי בטיוואן, במוזיאון תל אביב, בתאטרון ירושלים, בפסטיבל הפסנתר 'רור' בגרמניה, באולם הקאמרי של ה'פילהרמוני' בברלין, במרכז האמנויות בסאול (קוריאה) ועוד. בעונות הקונצרטים האחרונות הופיעה יצחקי כסולנית עם תזמורת ירושלים רשות השידור בנגינת קונצ'רטו 'הקיסר' מאת בטהובן, עם התזמורת הסימפונית של ברלין בנגינת הקונצ'רטו הראשון מאת יוסף טל, עם תזמורת חיפה בנגינת הקונצ'רטו השני של שופן, עם אנסמבל המאה העשרים ואחת בנגינת הקונצ'רטו של ליגטי, ועוד. עפרה יצחקי מקדישה חלק נכבד מעבודתה לביצוע מוזיקה חדשה בכלל, ומוזיקה ישראלית בפרט. היא נגינה ביצועי בכורה של יותר ממאתיים יצירות, ועבדה בשיתוף פעולה עם מלחינים רבים בישראל ובחו"ל. עפרה יצחקי החלה בלימודי הפסנתר בתל אביב אצל דר' נעה בלאס והמשיכה בהדרכתו של ד"ר זכריה פלווין עד לסיום לימודי התואר הראשון באקדמיה ע"ש רובין בירושלים. בהמשך זכתה במלגה ע"ש ולדימיר הורוביץ מטעם בית-הספר ג'וליארד בניו יורק, שם המשיכה ללימודי תואר שני ודוקטורט. לאחר סיום לימודיה הוזמנה על ידי הפסנתרן פרופ' פאול באדורה-סקודה להשתלם אצלו בוינה, תוך התמקדות במוזיקה של באך ובקלאסיקה הוינאית. עפרה יצחקי חברה בסגל הבכיר בביה"ס למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב ומתגוררת עם משפחתה בתל אביב.