המופע יתקיים ביום חמישי 23 בדצמבר בשעה 16:00 באודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה (שטריקר) ברחוב לואי מרשל 25 תל אביב.

מוריס רוול: "פרפרי לילה" מתוך "מראות"
ראובן סרוסי: " … מבעד לקלידים" (2011)
מוריס רוול: "ציפורים עצובות" מתוך "מראות"
ויסאם ג'ובראן: "משקט לשקט" (2000)
מוריס רוול: "עמק הפעמונים" מתוך "מראות"
בטי אוליברו: "על מים, פעמונים ורוח" (2016)

ברסיטל 'משקט לשקט' שלוש יצירות ישראליות שיש בהן, להרגשתי, רוח או גוון אימפרסיוניסטיים. שלושתן משתמשות בצלילי הפסנתר על מנת להעביר למאזין עולם של מראות ורשמים שמעבר, וחושפות תוך כדי כך את הכלי על צדדיו המופנמים והאינטימיים יותר: יש בהן ערפול, מופשטות, עדינות רבה, ולא מעט שקט.

בין היצירות שילבתי קטעים מתוך 'מראות' של המלחין הצרפתי האימפרסיוניסטי מוריס רוול: הרגשתי שגם בהם קלידי הפסנתר הם מעין דלת לעולם מלא בפנטסיות וקסמים, וגם שכל אחת משלושת היצירות הישראליות יכולה להשתקף באחד מהם, כמו במראה. קראתי לקונצרט 'משקט לשקט' בהשראת יצירתו של ויסאם ג'ובראן ומכיוון שהתכנית כולה יוצאת מתוך השקט וחוזרת אליו.

"…מבעד לקלידים” (10')
היצירה צוללת דרך קלידי הפסנתר אל עולמות אקוסטיים של שקיפות ואטימות ושל התקרבות לפני השטח והתרחקות מהם. העולמות האלו מייצגים, אולי, מציאויות שונות – אמיתיות או דימיוניות – ומעברים ביניהן. היצירה מוקדשת לבנו של המלחין, הפסנתרן דניאל סרוסי. בחרתי לנגן אותה אחרי "פרפרי לילה" בגלל האופי הפנטסטי-דימיוני שבשתיהן. 

 "משקט לשקט"
משמש הפסנתר כפתח לעולמו המוסיקלי והפילוסופי של ג'ובראן – עולם שיש בו  מצלולים של עוד ומוסיקה ערבית מסורתית לצד מצלולים וטכניקות מערביות מודרניות, עולם שיש בו דרמה והתעקשות אבל גם יציאה משקט וחזרה אליו, וציפיה לשקט שעדיין לא נוצר. היצירה מורכבת מארבעה קטעים והוקדשה לסלים עבוד אשקר. בחרתי לנגן אותה אחרי "ציפורים עצובות" בגלל ההבעתיות העמוקה והמלנכוליה המסוימת שיש בשתי היצירות. 

 "על מים, פעמונים ורוח" (12')
מפיקה מקלידי הפסנתר רוח, הנושאת בחובה צלילי פעמונים וגם הדים של יצירות מוכרות מספרות הפסנתר: קטעים ממוסיקה של שוברט, שופן, דביסי, בריו וקורטאג מרחפים מעל המים ונבלעים בים סוער של צלילים. ההדים המוסיקליים האלו נדמים בתחילה ככאוטיים אך מתבררים בדיעבד כחלקים מהרהור אישי ואינטימי. היצירה הולחנה ב2016 בהזמנת תחרות רובינשטיין. בחרתי לנגן אותה אחרי "עמק הפעמונים" בגלל השילוב שיש בשתיהן בין פואטיקה למצלולי פעמונים. 

על היוצרים:

ויסאם ג'ובראן:
יליד נצרת, הוא סופר ומשורר, נגן עוד, חוקר מוזיקה ומלחין. הוא למד לתואר שני בקונסרבטוריון צ'ייקובסקי במוסקבה ולתואר שלישי בביה"ס הגבוה הנס אייסלר בברלין, אצל פאול היינץ דיטריך והנס-פטר קיבורץ. בשנת 2002 ייסד את תזמורת הנוער הערבית–יהודית, ובשנת 2013 אקדמיה למוזיקה בנצרת, אותה הוא מנהל עד היום. ג'ובראן חיבר מאות יצירות מוזיקליות לכלי סולו והרכבים שונים, עיבודים קוליים וכליים, ומוזיקה לסרטים ולמחזות. בנוסף, הוציא לאור מספר אוספי שירה, מחקרים ותרגומים. הוא מופיע בקונצרטים ברחבי העולם כנגן עוד בסגנון ייחודי המשלב בין מוזיקה ערבית מסורתית ובין יסודות אוונטגרדיים ומוזיקה מערבית עכשווית.

בטי אוליברו:
, ילידת תל אביב, למדה באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב בהדרכת יצחק סדאי וליאון שידלובסקי, ובאוניברסיטת ייל אצל ג'ייקוב דרקמאן וברנרד רנדס. לאחר מכן המשיכה את לימודיה אצל המלחין לוצ'אנו בריו, וחיה במשך שנים רבות באיטליה. היא מכהנת כפרופסור למוזיקה באוניברסיטת בר–אילן. יצירותיה של אוליברו בוצעו על ידי מיטב התזמורות וההרכבים בארץ ובעולם. ברבות מהן היא משתמשת בנעימות עממיות ובליטורגיקה של המסורת הספרדית והמזרח תיכונית, ומעבדת חומרים מוסיקליים אתניים ומסורתיים תוך שימוש בטכניקות קומפוזיטוריות מערביות בנות-זמננו. כך, המוסיקה נוגעת במורכבויות וניגודים כמו מערב ומזרח, קודש וחול, מסורת וחידוש.  

ראובן סרוסי:
יליד מונטווידאו, אורוגוואי, הוא מלחין וגיטריסט. למד באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב בהדרכתו של ליאון שידלובסקי. יצירותיו, להרכבים מגוונים, מבוצעות תדיר על ידי סולנים והרכבים בארץ ובחו"ל, ובפסטיבלים של מוסיקה עכשווית ברחבי העולם. הוא נמנה מזה שנים רבות על הסגל הבכיר של ביה"ס למוסיקה ע"ש בוכמן–מהטה באוניברסיטת תל אביב ומכהן מאז 2003 כראש לימודי הקומפוזיציה במוסד. סרוסי פועל גם כנגן סולן בארץ ובעולם: מספר תקליטורים בנגינתו יצאו לאור, והוא משלב ברסיטלים שלו יצירות חדשות, שרבות מהן הוקדשו לו, עם מיטב הרפרטואר המסורתי לגיטרה.

פסנתר – עפרה יצחקי:
מופיעה כסולנית ונגנית מוסיקה קאמרית ברפרטואר המשתרע מהבארוק המוקדם ועד למוסיקה בת זמננו. היא המנהלת האמנותית של פסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון, וחברה בסגל הבכיר במחלקה לפסנתר בביה"ס למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. היא בעלת תואר דוקטור בפסנתר מביה"ס ג'וליארד בניו יורק. בין מוריה נמנים ד"ר נעה בלאס, ד"ר זכריה פלווין ופרופ' פאול בדורה-סקודה. היא חיה עם משפחתה בתל אביב.