17:00 – אולם אלמא – מרכז לאומנויות אלמא זכרון יעקב

חליל – גי אשד
קלרנית – טיבי צייגר
צ'לו – מיכל קורמן
פסנתר – יעל קרת

אבל ארליך: מחשבות – לחליל (1963)
ליאור נבוק: כמו שעון חול מסתחרר – לקלרנית צ׳לו ופסנתר (2006)
אבל ארליך: כפי שניבאו – מחשבות על שיר של דן פגיס – לקלרנית (1998)
הדס פארי: שלישייה לחליל, קלרנית וצ׳לו (2008)
מרדכי סתר: רביעייה לחליל, קלרנית, צ׳לו ופסנתר (1970)
אבל ארליך: פרידה – לצ'לו
מרק לברי/יונתן קרת: בואה דודי

התכנית של הפרוייקט הקאמרי הישראלי, מהגופים הקאמרים הבולטים בארץ ובעולם כיום, היא מסע דרך מספר סגנונות של המוסיקה הישראלית הקאמרית בהרכבים שונים. המסגרת היא מרדכי סתר מצד אחד והדס פארי מצד שני, פילוסופיה לעומת אוונגרד, כאשר בתווך נמצאת המוסיקה הצבעונית והדינמית של ליאור נבוק. לאורך הקונצרט שזורות יצירות לכלי סולו של אבל ארליך בנגינת חברי הפרוייקט. ארליך הוא אחד מהאבות המייסדים של המוסיקה הישראלית ואחד מהמלחינים הפורים ביותר בהיסטוריה של המוסיקה, וזו הזדמנות נדירה להתוודע לצד נוסף בקורפוס היצירה המגוון שלו.

אבל ארליך
אבל ארליך נולד בעיר קרנץ שבפרוסיה המזרחית. הוא היה צאצא של שושלת רבנים. ארליך גדל בעיר קניגסברג, שם למד לנגן על כינור, והחל להלחין בגיל צעיר. ב-1934, לאחר עליית הנאצים לשלטון, עבר ארליך להתגורר בזאגרב שבקרואטיה, שם המשיך את לימודי המוזיקה, למד כינור והלחנה. ב-1939, עם התגברות האנטישמיות באירופה, עלה לישראל (לאחר שהות קצרה באלבניה) והמשיך את לימודיו בקונסרבטוריון למוזיקה בירושלים.
ארליך לימד קומפוזיציה ותיאוריה של המוזיקה בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב, באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בתל-אביב, באוניברסיטת בר אילן ובסמינר אורנים. עשרות מלחינים ויוצרים היו מתלמידיו.
אבל ארליך היה תמיד עצמאי בדרכיו. בשנות החמישים המוקדמות ראה מקור חשוב להתחדשות המוזיקה העכשווית בארץ על ידי לימוד מעמיק של המוזיקה הערבית; היה גם המלחין הישראלי הראשון שביקר בקורסים בדרמשטט, והיה דמות מוכרת וקרובה בקרב מלחינים אירופיים בני דורו. הוא ניסה את דרכו גם בתיאטרון מוזיקלי, גם במוזיקה אלאטורית על פי שיטות פרי המצאתו ואף מוזיקה אלקטרונית.
בשלושת העשורים האחרונים של חייו התרכז בהלחנה בעלת גוון אישי אשר נשאה, לדבריו, אופי של יומן בהיותה נכתבת על בסיס יומיומי. יצירותיו, שמספרן עלה על 3,000, כללו מוזיקה להרכבים קאמריים מגוונים ושונים, יצירות סולניות, יצירות סימפוניות רבות ואף אופרות.
ארליך הוא חתן פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (1987) ופרס ישראל למוזיקה (1997). כמו כן זכה שמונה פעמים בפרס אקו"ם.

מרדכי סתר
מרדכי סתר, ממייסדי המוזיקה האמנותית הישראלית, נולד ב-26 בפברואר 1916כמרְק סטרומינסקי בנובורוסיסק, רוסיה ונפטר ב-8 באוגוסט 1994 בתל אביב.
משפחתו הגיעה לארץ ישראל בשנת 1926 והתיישבה בתל אביב. סתר למד פסנתר אצל יעקב ויינברג ועם רבקה בורשטיין-ארבר. בשנת 1932 נסע לבית הספר הגבוה למוזיקה בפריס, שם למד הלחנה אצל נדיה בולנז'ה ופול דוקה, תאוריה אצל ג'ורג' דנדלו ופסנתר אצל לזר לוי. כמו כן קיבל מספר שיעורי הלחנה עם סטראווינסקי. בשנת 1937 חזר לתל אביב וכעבור מספר שנים החל ללמד במדרשה למורים למוזיקה בתל אביב. בשנת 1951 הצטרף לסגל מורי הקונסרבטוריון למוזיקה בתל אביב (לימים האקדמיה למוסיקה על שם רובין באוניברסיטת תל אביב) עד לפרישתו בשנת 1985. כתיבתו נעה בין סגנון הרנסנס ועד לטכניקות ההלחנה החדשניות של המאה ה-20. סתר הושפע רבות גם מהמסורת המוזיקלית היהודית המזרחית ומטעמי המקרא. סתר חיבר מוזיקה תזמורתית, מוזיקה קאמרית, מוזיקה לכלי סולו, קנטטות, מוטטים ושירים.
על היצירה: הרביעייה לחליל, קלרינט, צ'לו ופסנתר היא אחת מתוך סדרה של שש יצירות קאמריות מאת מרדכי סתר הכוללות את מחזור "מוסיקה קאמרית 1970". הרביעייה נוגנה בראשונה ב-1973 ע"י נאוטוקה נשידה, אלי חפץ, נעמי אנוך ופנינה זלצמן.

מרק לברי
מרק לברי, מגדולי דור המייסדים של המוזיקה הישראלית, נולד בריגה ב-1903, למד מוזיקה בגרמניה ובגיל 25 מונה למנצח התזמורת הסימפונית של ברלין. בשנת 1935, לאחר עליית המשטר הנאצי, עלה לישראל.
לברי, שכבר היה מלחין אירופאי ידוע ויצירותיו בוצעו בכל רחבי היבשת, חווה עם הגעתו לארץ מהפך אישי ואמנותי והטמיע את עצמו בהוויה הישראלית. הוא חקר את הפולקלור המקומי ופיתח את המצלול, המקצבים וההרמוניות הייחודיים לו ואשר הפכו לאבני היסוד של המוזיקה הישראלית.
לברי היה חלוץ מוזיקלי וסולל דרך. יצירתו הפואמה סימפונית "עמק" הייתה היצירה הישראלית הראשונה ששובצה בתוכנית קונצרט סימפוני. הוא הלחין את האופרה הארצישראלית הראשונה, "דן השומר" והאורטוריה הראשונה בארץ, "שיר השירים".
יצירותיו של מרק לברי הן עדות היסטורית למאורעות הגדולים בתולדות מדינת ישראל והעם היהודי במאה ה-20. הוא כתב את "הסימפוניה הטראגית" כששמע על מרד גטו ורשה, את "סימפונית הקוממיות" שתיעדה את מלחמת העצמאות והפואמה הסימפונית "נגב" לרגל ירידתו של ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, לשדה בוקר.
לברי כתב מעל 400 יצירות ונמנה בין המלחינים הישראלים הפוריים ביותר. רשימת יצירותיו רחבה במיוחד וכוללת יצירות סימפוניות, ווקאליות וקאמריות, מוזיקה לקולנוע ותיאטרון ולמעלה ממאה שירים.

הפרויקט הקאמרי הישראלי
זוכה פרס משרד התרבות למבצעים ע“ש בנימיני לשנת 2011 וע״ש פרטוש לשנת 2017, הפרויקט הקאמרי הישראלי קנה לעצמו שם של הרכב קאמרי מבריק, צעיר, גמיש ומגובש, הידוע ברפרטואר המגוון שהוא מציג ובהופעותיו הסוחפות. האנסמבל פועל תוך מתן דגש על זהותו כישראלי הן מצד הרפרטואר והן מצד צוות הנגנים, ושם לעצמו כמטרה להופיע באזורים פריפריאליים בארץ בהם לא בהכרח מתקיימים קונצרטים סדירים, בד בבד עם קונצרטים לקהל הרחב של הסדרות באזור המרכז והערים הגדולות. באותה ההזדמנות, מועברים בחלק ממקומות אלו פעולות העשרה למוזיקאים צעירים, בצורת כתות אמן, שיעורים, ונגינה משותפת.
הפרויקט שם דגש על קידום היצירה הישראלית כחלק מהותי בזהותו ע"י הזמנת יצירות חדשות ממלחינים ישראלים צעירים וביצוען בהופעותיו בארץ ובעולם. גוף הנגנים המגוון של האנסמבל מאפשר לו ליצור תכניות מאתגרות וייחודיות ממיטב הרפרטואר הקאמרי במגוון תזמורי רחב אשר כוללות, במידת הצורך, הקדמות מוסברות על מנת לגשר בין הבמה למאזין. מאז הקמתו הופיע האנסמבל בסיורי קונצרטים ברחבי צפון אמריקה, סין, אנגליה וישראל, בין השאר באולמות חשובים בניו יורק (קרנגי הול ומרכז לינקולן), וושינגטון, לונדון (אולם ויגמור), סן פרנסיסקו, ונקובר, בייג׳ין וכן לאורכה ולרוחבה של הארץ. בין האמנים איתם שיתף פעולה האנסמבל נמנים הוויולן מייקל טרי, החלילן ג’ושוע סמית, הצ׳לן פיטר ווילי, והסולניות הבינלאומיות ליזה פרשטמן ואנטייה וייטהאס. אלבום הבכורה של ההרכב יצא לאור ב-2012 בחברת אזיקה רקורדס האמריקנית וזכה לשבחים רבים בארץ בחו"ל.