המופע יתקיים ביום חמישי 23 בדצמבר בשעה 14:00 באודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה (שטריקר) ברחוב לואי מרשל 25 תל אביב.

Mirrors Interwind

הדס פבריקנט, כינור      Hadas Fabrikant, vioilin

עינת פבריקנט, פסנתר      Einat Fabrikant, piano

בנימין יוסופוב: (נ. 1962)   "כינרת" מתוך "מראות ישראל" לכינור ופסנתר. (1994)

Benjamin Yusupov (b.1962) – “kineret” from “Views of Israel” (1994)

 אורי ברנר: (נ.1974) – סונטה מס. 2 לכינור ופסנתר (בכורה עולמית)

Uri Brener (b.1974) – Sonata No.2 for vioilin and piano (world premiere)

Allegro con brio

Moderato comodo e cantando

Danse Macabre: Vivo animato

 ורדינה שלונסקי: (1905-1991) – סונטה לכינור ופסנתר מס.2 (1951)

Vardina Shlonsky (1905-1990) – Sonata No.2 for vioilin and piano (1951)

Lento- Allegretto- Lento- Allegro con fuoco

רון ידידיה: (נ.1960) – רונדו מקברי לכינור ופסנתר (1997)

Ron Yedidia (b.1960) – Rondo Macabre for violin and piano (1997)

בנימין יוסופוב:
פסנתרן, מלחין ומנצח, יליד טג'קיסטן ובוגר הקונסבטוריון הממלכתי ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה. זכה בפרסי ראש הממשלה, בפרסי אקו"ם, פרס איגוד המלחינים, הישראלים, פרס לנדאו, פרס אנגל ופרס אקו"ם על מפעל חיים. יצירותיו בוצעו בפסטיבלים בינלאומיים רבים ע"י תזמורות נודעות בעולם כמו תזמורת מינכן, אמסטרדם, לוצרן, בלגרד, איסלנד והרבה אחרות. הן נוגנו ע"י אומנים נודעים כמקסים ונגרוב, ואדים רופין ומישה מאייסקי. כמלחין, שפתו עשירה בהשפעות סגנוניות אתניות ממזרח ומערב, דבר המתבטא גם בשימוש בכלים אקזוטיים. הוא משמש מאז 2015 כמנהל המוזיקלי והמנתח של התזמורת הקאמרית כפר סבא "סולני ישראל".
על היצירה:
"כינרת" מאת בנימין יוסופוב היא נכללת ביצירתו לכינור ותזמורת "מראות ישראל", שנכתבה במקור לכינור ותזמורת. את הבכורה ליצירה ניגן הכנר גנריך גופן עם תזמורת קונסבטוריון פתח תקווה ביוני 1994. היא נכתבה לקונסבטוריון פתח תקווה, בה עבד יוסופוב באותה תקופה כמלחין הבית. היצירה מורכבת מכמה פרקים לכלים שונים ותזמורת. יוסופוב בחר את הכינור לתאר את מראה ה"כינרת" אורך היצירה כשבע דקות.

ד"ר אורי ברנר:
מלחין ופסנתרן יליד מוסקבה. למד במוסדות ברוסיה, גרמניה והולנד ובעל דוקטורט מאוניברסיטת בר אילן. בין מבצעי יצירותיו הן התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה, התזמורת הסימפונית הקאמרית הישראלית בניצוחו של פרדריק שזלן, הסימפונייטה באר שבע, "סולני מוסקבה" תחת יורי בשמט, "סולני תל אביב" תחת ברק טל, אנסמבלים וסולנים כ"מוזיקה נובה", "מיתר", "פניקס" ועוד. זוכה פרסים בינלאומיים, פרסי ראש הממשלה ואקו"ם. היה מלחין הבית בסינפונייטה באר שבע בין 2007 ל – 2017. מאז 2016 הוא מנהל את תיאטרון "מיקרו" בירושלים ומ- 2017 מנהל את קונסרבטוריון "רון שולמית" בירושלים.

על היצירה:
הסונטה השנייה מאת אורי ברנר נכתבה כמחווה למסורת הניאו-רומנטית. לצד הציר הטונאלי קיימים צבעים פולי טונאליים וא-טונאליים. בפרק הראשון ישנם מוטיבים האופיניים לרחמנינוב. בפרק השני ישנה מונודיה השואפת להגיע לגבהים אבל משתחררת רק בסופו, בקודה, בצלילים גבוהים בכינור. הפרק נותן כיוון רומנטי אך הצבע הוא דיסוננטי, כמעט דודקפוני. בפרק השלישי (ריקוד המוות)המרכז הטונלי חוזר והפרק הוא ריקוד סוחף, לפעמים עדין ולעיתים מאיים. הוא נכתב תחילה כפרק עצמאי לכינור ומיתרים בהזמנת תחרות טיבור בשווייץ. אורך היצירה כעשרים דקות.

ורדינה שלונסקי:
הייתה המלחינה היחידה הידועה בדורה ונחשבת למלחינה הישראלית הראשונה. שלא כשאר בני משפחתה שעלו לארץ, היא נשארה באירופה כדי לממש את כישרונה המוזיקלי. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטה ללונדון, שם עבדה כתופרת והתפרנסה גם מנגינת פסנתר בבית קפה בכיכר פיקדלי. ב-1944 החליטה לעלות לארץ אולם לא הצליחה באמת להשתלב בחיי המוזיקה בה. יצירותיה בוצעו לעיתים רחוקות והיא התפרנסה בעיקר כמורה לפסנתר. הסונטה לכינור ופסנתר מס. 2 חוברה ב- 1951 ובוצעה בבכורתה ע"י בן עמי זילבר ואדיט גרנטלאוב באותה השנה. היא נעה בין מצב רוח מהורהר, כמעט פילוסופי לחלק מהיר עם מוטיבים קצביים. השיחה בין הכינור והפסנתר היא תמידית וניכרות השפעות של סרגיי פרוקופייב, ברטוק ואף השפעות אתניות מקומיות. אורך היצירה הוא כארבע עשרה דקות.

רון ידידיה:
מלחין, פסנתרן ונגן אקורדיון. יצירותיו הוקלטו לחברות ידועות רבות כמו EMI Classics, Altarus, Naxos ו Sony BMG. בעל דוקטורט להלחנה מ"ג'וליארד". יצירותיו הוזמנו ע"י התחרות הבינלאומית לפסנתר בסן אנטוניו, האיגוד למוזיקה קאמרית בסיאטל ומקבלת זמיר בניו יורק ואף בוצעו ע"י התזמורת הפילהרמונית הישראלית. יצירותיו כוללות יצירות סולו, מוזיקה קאמרית, יצירות סימפוניות ושירים בסגנון פופולרי, ג'אז, עממי וגם יצירות ווקאליות בסגנון דתי וחילוני. ב-2007 הוזמן ע"י אלמנתו של ולדימיר הורוביץ לערוך ולהקליט את היצירות של ולדימיר הורוביץ אשר לא פורסמו. ב-2005 יסד את האקדמיה לפסנתר של ניו יורק, אותה הוא מנהל. ב-2018 הוצאת המוזיקה ביפן Muse Press, פרסמה את כל יצירותיו לפסנתר.
על היצירה:
הרונדו המאקברי של רון ידידיה לכינור ופסנתר חובר ב-1997 זו יצירה פרובוקטיבית ואקסטטית, שמשלבת בין מודרניזם וקלאסיות, פופ,ג'אז ואף מוזיקת תיאטרון. תפקידי הכינור והפסנתר קשים ווירטואוזיים ומשלבים ליריות, ריקוד והומור סרקסטי. הם יוצרים אסוציציות ויזואליות ומעברים חדים בין מצבי הרוח. הבכורה ליצירה נוגנה ב-1998 בסדרת קונצרטים בסיטי איילנד בניו יורק. אורך היצירה כתשע דקות.

הדס פבריקנט:
הכנרת הדס פבריקנט חברה בתזמורת הקאמרטה והכנרת הראשונה של הרביעיה הישראלית העכשווית, עמה זכתה בפרס שרת החינוך והתרבות ע"ש עדן פרטוש ובפרס בתחרות בינלאומית להרכבים קאמריים "גרנד פרי" בקרקוב, פולין. בין הופעותיה ניגנה הדס כסולנית עם אנסמבל מוזיקה נובה, תזמורת הקיבוצים ואנסמבל סולני תל אביב. סיירה בקביעות בארה"ב וניגנה בקרנגי הול, מרכז לינקולן בניו יורק, בקונצרטחבאו בהולנד, בבית האופרה בשטוטגרט, אולם הפילהרמונית בקרקוב ועוד. כיהנה ככנרת הראשית באנסמבל סולני תל אביב ובתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. סיימה תואר ראשון ושני באקדמיה למוזיקה בתל אביב בהדרכתם של אירנה סבטלובה ויאיר קלס. מנגנת בכינור ויום בהשאלה באדיבות קרן זיסאפל.

עינת פבריקנט:
הפסנתרנית עינת פבריקנט הופיעה ברסיטלים וסדרות למוזיקה קאמרית באולמות כקרנגי הול, אברי פישר הול, מרכז קנדי, מרכז האומנויות ואולם העיר האסורה בבייג'ין. חברה להרכבים רבים, ביניהן לרביעית "אמרסון" וסיירה בקביעות עם ויולן הרביעיה, לורנס דטון. ניגנה כסולנית עם התזמורת הסימפונית של בייג'ין, תזמורת נורוואלק בארה"ב התזמורת הסמפונית ירושלים, התזמורת הקאמרית הישראלית, תזמורת חיפה ותזמורת הבמה. לימדה באוניברסיטת קונקורדיה בניו יורק, באוניברסיטת העם בבייג'ין ובאקדמיה למוזיקה שבאוניברסיטת תל אביב. כיום מלמדת בקונסבטוריון גבעתיים ובמכללת לווינסקי. בעלת דוקטורט מאוניברסיטת ייל ותעודת אומן מבית הספר ג'וליארד בניו יורק. בין מוריה היו פטר פרנקל, יוסי קליכשטיין, אריה וורדי וליאורה פלג.